נתחיל בזה את מעריכה את עצמך על מה שאת נותנת בבית? על הטיפול בילדים על הכביסה על הכלים על האוכל וכו'? את אומרת איזה כיף מה הספקתי למרות שיש עוד שלוש ארבע מכונות שלא הספקת? את נותנת לעצמך חיזוק חיובי על הקושי המטורף להרדים את הילדים אבל עשית את זה בסבבה? את צריכה להעריך את עצמך כמי שאת ולהבין אחרי זה שמולו את בדיוק אותו אדם וגם להעריך את עצמך מולו להגיד כמו שהוא עושה אני גם עושה בשטח שלי... להבין שאת גם אדם ומהיותך אשם את מוערכת גם בעיני עצמך... לא לזלזל בעצמך שאת מולו נגיד וואי בקטנה עשיתי כלים וואי בקטנה השכבתי את הילדים אלא ואווו איזה מטורף היום השכבתי את הילדים בכיף או ואווו מאמי איזה כיף הצלחתי לעשות את כל הכביסה וגם קיפלתי. (ולא משנה שיש עוד הר כלים שצורח מהכיור) פשוט לתת לעצמך להיות את ומה שאת הספקת... ממש ממש מקווה שהצלחתי להעביר את עצמי לידי ביטוי ושלא יצא חלילה עקום או לא מובן

הבנתי אותך. לא מדובר רק במטלות הבית. כי תודה לאל אני אלופה בהן הבית שלי מתוקתק ומה לגבי ויתורים? וויכוחים? מה לגבי כל שאר הרבדים שעולים וצפים לנו בחיים? למשל אני לא מוצאת עבודה בתחום שלי מזה שנים. מאוד מפריע לי וגם לו זה גורם לי להרגיש אפס תודה לך אגב .

זה שהבית מתוקתק זה מעולה אבל מה קורה אם הבית לא מתוקתק? אז את גם מעריכה את עצמך או מרגישה כלום? ויתורים זה בחירה שלך לדעת מה חשוב לך ולי יש על זה ומה את יכולה להחליק. אתן לך דוגמא מאצלי בעלי אוהב אופנועים כמו לא יודעת מה... ואני מבחינתי ממש מפחדת וזה איזה גבול שלא בא לי שיסע או שיקנה והוא גן מעשן סיגריות שגם זה מתסכל... עכשיו מבחינתי אמרתי טוב מעשן אין מה לעשות אבל אופנועים שמבלינתי ממש חשוב לי שלא יהיה ידעתי לעמוד ולהגיד מאמי אני לא מוכנה אופנועים ואז להגיע בגישה שהיא פשרה. שאפשר אופנוע מסויים בזמן מסויים ולעדכן וכו' ... והיום הוא מעצמו עשה איתי דיל אני מפסיק לעשן אבל קונה אופנוע דו"ש... ואני ידעתי שכאן הזמן שלי להתגמש אני לא מוחקת את עצמי אומרת לא לא לא אלא רואה איפה אני יכולה לבוא לקראתו בתוך זה שיש גם אותי שאני רואה גן את עצמי ולא מוחקת אותי. (דוגמא קטנה שאפשר לקחת למלא דוגמאות) אני לא יודעת באיזה תחום את עובדת אבל אם את לא מוצאת בתחום הזה כלום למרות כל המאמצים אולי שווה לך כן להשקיע בתחום אחר שמעניין או לפתוח משהו עצמאית... ואולי לחפש קצת יותר רציני יותר חזק לפרסם שאת מחפשת... בסוף יש את ההשתדלוץ שלך ויש את המציאות אם מבחינתך עשית הכל כדי למצוא ואיך עבודה אז את צריכה להגיד עשיתי הכל ואין אז כאן זה כבר עניין שונה ואת לא תרגישי אפס למה כי המציאות היא שאין וזה לא שאת לא חיפשת או לא עשית את כל המאמצים... בכל דבר שצף בחיים בסוף את צריכה להביא את עצמך לידי ביטוי בו אם זה איפה המיטה תהיה או איפה תגורו תגידי אני רוצה א.ב.ג ואחרי זה תשמעי מה הוא רוצה ורק לאחר מכן תדונו בעניין מה הכי נכון למה כאן למה שם וכו'... בכל נושא שיח... זה דורש המון תקשורת והקשבה ובעי-ר הקשבה עצמית שזה הכי קשה...