קיימתי יחסים ביום של הביוץ ויש לי:

אמהות עם ילדים עם רפלוקס- בגיל ארבעה חודשים חוויתם החמרה?? וואו לא מפסיק לפלוט בכמויות שלא היה פולט לפני זהההההה

שבוע 7+4 מרגישה אין כזה תיאבון ביום יום גם לכם זה קרה? חייבת לציין שאין תופעות של בחילות או הקאות בכלל מדאיג אותי לא יודעת מפחדת שחלילה לא קרה משהו לעובר שאני לא מרגישה כלום גם לא כאבי גב כל כך לפעמים יש מיגרנות אבל עובר בשינה

אני באיחור של 4 ימים, אתמול עשיתי בדיקת הריון ויצא שלילי האם יש עדיין סיכוי? ( יש לי כל מיני סימני הריון)

אני מרגישה שהתבגרתי מהר מידי אני בת 21 יש לי עסק , יש לי תינוקת בריאה, הכל טוב ויפה אבל החיי זוגיות שלי סופר משעממים, אני מרגישה שפעם הייתי בן אדם הרבה יותר שמח, וגם לא היו לי הרבה אנשים בחיים ועדין היה לי כייף, היום אני גם שמחה ומודה על מה שיש לי אבל השמחת חיים שלי כבר לא.. פעם כשהיינו יוצאים למקומות והייתי צוחקת ונהנת הוא היה מסתכל עליי בפרצוף מאוהב, והיום הוא משתיק אותי, כשאני צוחקת ואומר לי ״בסדר אבל למה את צוחקת חזק״ וכל מיני משפטים כאלו.. ומבטים שופטים כאלו.. עכשיו אני יודעת שיש אהבה בינינו אבל היא ממש נחלשת מיום ליום, ואני מרגישה שאין לי כל כך שליטה על זה, כי כשאני מנסה להתאמץ הוא מקשה עליי, ואז כשאני מתייאשת הוא פתאום קולט אותי, ומתאמץ, ואז אני עצבנית כאילו: ״מה זכרת עכשיו!?״ בקיצור ממש קשה לי שאין לי שמחת חיים כמו בעבר.. ובזה שאני ממש עסוקה בהכל ולא בעצמי, הזמן היחידי שלי עם עצמי הוא לראות קצת טיקטוק תוך כדי שאני עם הילדה , וגם זה על גלילה אוטומטית, תוך כדי נקיונות וזה.. כי הילדה עם שירים בטלויזיה.

אני בפורטי משהו כמו 3 שנים תמיד ניסיתי לתת עצות טובות לעזור לייעץ אם זה בחינוך אם בזוגיות אם בהריון מכרות את זה שמחלקות עצמות לכולם ובסוף את זאת שלא מצליחה ליישם ונופלת אז אני. היום הגיעו מים עד נפש צרחתי קצת על הנסיכה שלי :-( בשפה העממית עלה לי יותר מידי. כן עומס ריגשי נפשי כלכלי ואיך לא ביטחוני . אני לבד בערך. בקושי יש עזרה בכלל ונכון שום דבר לא מצדיק התנהגות כזאת לנסיכה הקטנה 😭 השבועות האחרונים שבעלי היקר עוד שבתות רצוף . אז לא מטעינה תצמי כל יום אותו יום חייבת לכולם !לנקות להאכיל לשחק לדאוג שהגדולים חיים ועושים מטלות שלהם וכל זה ו להפעיל גם אותם סידורים מתוך 100% 80% ממה שיש לי לא עושה כי לא מצליחה והכי כיף שאחרי שצרחתי עליה התקשרתי לבעלי לשתף בבכי כי המצפון וההרגשה שאת חרא אמא ישר מגיעה הוא ניכנס הביתה לא נתן חיבוק לא שאל עליי פשוט רק תלונות היו לו לקחתי כדורי הרגעה אחרי שקרה וניכנסתי לנוח והוד מעלתה הסכימה לנוח גם והקטני גם אבל עכשיו בעלי מרכיב את המטבח שלה והיא נוגעת לו בדברים והוא קצת מתעצבן עליה (ברמה סבירה אל תדאגו) ובכל זאת זה עושה לי כווץ בלב לא בא לי שאף אחד יכעס עליה 😭 פשוט בא לי להעלם בא לי לא להרגיש שאני חרא היום שעם כל השובבות של גיל 2 ועם תינוק בן 9 חודש ו2 מתבגרים לתכלית על כן הטוב שאני עושה. ואני כבר לא מצליחה לראות תטוב. בעיקר היחס הקר מבעלי שעוד יותר שובר אותי . זהו אני אמא חרא שלא מספיקה אפילו אףאת הדברים הכי חשובים אין לי כוחות . אל תקשיבו לטיפים שלי הם לא טובים . שבוע טוב