למה בנוטרילון רגיל יש שלב 1 ושלב 2 ובנוטרילון ללא לקטוז אין שלבים? במה שלב 2 שונה משלב 1?

*פורטי לצנזר בבקשה* עשיתי אתמול בדיקת פתיחה (אין פתיחה אבל הראש ממש למטה, הרופאה שיערה שאלד בשבועיים הקרובים) מהלילה ועד עכשיו יוצא לי הפרשות חומות כאלה צמיגיות בחלקים... יכול להיות שזה הפקק הרירי יוצא בחלקים?

היי מה עדיך לקנות להתחלה חיתול של ניו בון עד 4 קילו או מידה 1 עד 6 קילו

הבדיקה של ה100 גרם היא פשוט התעללות

פתאום אני קולטת שהתינוקת שלי בת חצי שנה כבר ועדיין לא התחלתי לתת ברזל כמה זה נורא? וכמה לתת מעכשיו?

אחרי חודשיים מהלידה אספר פה את סיפור הלידה שלי אנסה לקצר כמה שיכולה🙏🏼 אז ככה, שבוע 39 יצא לי הפקק הרירי אבל שום תסמין לא היה לי. בבוקר היה לי כאב בטן של שירותים ולא היה לי שירותים אז החלטתי ללכת להבדק בבית חולים למען השקט הנפשי שלי. עשיתי מוניטור ראו צירונים אבל לא הרגשתי אותם זה לא היה צירי לידה. בבדיקת רופא הוא בדק לי פתיחה (כאב לי ממש) לא היה פתיחה וגם לא מחיקה של הצוואר. הולכת לבית ואחרי שעה בערך התחילו לי כאבים מציקים כאלה שלא חוויתי לפני אבל סבילים מאוד. לקראת שמונה בערב התחילו לי צירים ממש בקטנה כל חצי שעה ציר סביל מאוד של בערך עשרים שניות. ב00:00 בלילה התחילו לי צירים כל 13 דקות למשך דקה ופה כבר זה התחיל לכאוב אבל סבלתתי את זה ובשעה 4 בבוקר צירים כל חמש דקות למשך דקה ופה החלטתי שאני לא מסוגלת לעמוד יותר בכאב ונוסעת לבית חולים. הגעתי לבית חולים פתיחה 1 מחיקה 70% ופה התחילו לחפור לי על זירוזים שזה הדבר האחרון שרציתי. הייתי צריכה קודם בלון בכדי להגיע לפתיחנ של 2 ורק אחרי שיש פתיחה של 2 אפשר לעשות זירוזים אחרים למשל פיטוצין . אחרי שעה וחצי של המתנה כבר בלי צירים בכלל באתי לעשות בלון ופה חויתי כאב שלא חוויתי מעולםםםם אני פשוט הרגשתי שהגוף שלי קורס מרוב כאב כשהחדירו לי את הבלון. אחרי שסיימה היא ראתה שהבלון לא יושב טוב וצריך מהתחלה, אמרתי לה שאין סיכוי בעולםםםם שאני עוברת את זה שוב ושתחרר אותי לבית כי אני מעדיפה לסבול צירים שבוע ולא את הכאב הזה. אחרי בירורים ובקשות של הרופאה מהאחראים היא קיבלה אישור להעלות אותי לחדר לידה כדי לעשות אפידורל שאצליח לעבור את הבלון. מגיעה לחדר לידה בשעה 14:30 עושה חוקן מקלחת ואפידורל. הרופא בודק לי את הפתיחה לפני הבלון ורואים פתאום פתיחה של 2.5 בלי לעשות כלוםם אז לא היה צריך בלון ועברנו ישר לפיטוצין . לא כאב לי כלום הכל היה לי מ ו ש ל ם. בשעה 21:46 ילדתי באמת בלי כאב ובטוב. ואז הגיע החלק שמוציאים את השליה, אני רואה אחרי שהם מוציאים שהם מתחילים להתלחשש בניהם ומבינה שמשהו לא תקין. קוראים לכל מיני רופאים בחירים ומבלי להסביר לי כלום מתחילים להכניס לי ידיים לבפנים ומתעסקים לי בתוך הרחם כאבי תופתתתת כבר ההשפעה של האפידורל ירדה ואז אומרים לי שנשארו חתיכות של השליה ברחם וחייב להוציא. במשך עשרים דקות מכניסים ידיים כדי לתפוס את החתיכות ולא מצליחים, בזמן הזה יורד לי כמויות מטורפות של דם ממש כמו פיפי בלי הפסקה ואני רואה שהח מתחילים להלחץ. קראו למרדימה של האפידורל כדי להרדים לי ממש את המקום ותוך שניות אני שומעת צעקות להכין חדר ניתוח ומנות דם, לא מבינה מה קורה איתי באמת הכל היה מושלםםם איך הכל התהפך ככה בשניות. בחדר ניתוח קפאתי מקור דקרו אותי ביד שמאל 8 דקירות ולא הצליחו למצוא וריד וגם ביד השניה שלוש דקירות והכל כואב ואני באפיסת כוחות ומטושטשת כבר מרוב הדם שאיבדתי. אחרי מלא זמן שמתעסקים בי אומרים לי שעוצרים את הניתוח כי הם לא מצליחים להוציא וזה ממש דבוק ברחם והם מפחדים לפגוע לי ברחם. יצאתי מחדר ניתוח בשעה 1:00 בלילה פגשתי רק בשעה 3:00 את הגוזלית שלי ועכשיו אני במעקב לראות שהשליה תצא בעצמה או לעשות ניתוח. בכל אופן העיקר שאני אחרי ומקווה בעזרת ה׳ שהכל ייעלם כאילו לא היה מעולם העיקר שאני והילדה בריאות ושלימות וזה באמת שווה הכללל