אובדת עצות. ילד בן 3 שכל יום איתו פשוט סיוט סליחה אבל אין מילה אחרת. מרגע האיסוף מהפעוטון ועד ההרדמה בלילה פשוט אומר לא על כל דבר שמבקשים.לא להתקלח, לא לסדר משחקים, לא לצחצח שיניים ובטח לא לישון. רואה עליו שהוא ממש מחכה להתנפצות שלנו ולהגיע למצב של בכי וצעקות. כמו איזה יצר הרס עצמי זה מרגיש. שום דבר לא מצליח לקרות בטוב.. כל יום יש פה צרחות ובכי על אף שאנחנו מנסים לגייס את כל הסבלנות וההכלה שלנו. הוא לא מפסיק עד שלא יהיו צעקות וכוחניות (לקחת על הידיים בכוח למיטה). רוצה לדעת אם זה איזשהי התנהגות נורמטיבית של ילדים בני גילו או שאני צריכה ממש לדאוג. יש לציין שנולדה לו אחות קטנה לפני חודש אבל ההתנהגות הזו הייתה כבר חודשים לפני. אודה לכל רעיון, תגובה..