טעות חיי…פוסט פריקה אבל גם אזהרה לבנות בתחילת הריון! לא ״התלוננתי״ והראתי לבעלי שאני מתקשה בהריון שלי…ב״ה אני לא סובלת מהקאות ובחילות קשות מידי בתחילת ההריון לאומת גיסות שלי שאצלן אי אפשר לפספס…המשכתי להראות כמו מטומטמת שאני חזקה ועושה הכל כרגיל עצמאית, עם ילדה בבית, בעל שהיה במילואים כמה חודשים ומתפקדת כמה שאפשר. קרסתי רק מול אמא שלי וגם זה… אני יום שני נכנס לשבוע 40, כל פעם שאני מתלהבת או מזכירה משהו שקשור לצירים/ כאבים/ לארגן תיק או כל דבר אחר שקשור ללידה בעלי נכנס לסרט של ״למה את מלחיצה, תפסיקי להגיד את זה כבר״ (ואני יכולה לספור ביד אחת כמה פעמים אמרתי את זה…) עזבו את זה שהוא חושב שאפשר אשכרה ללדת רק משבוע 40 ואין סיכוי לפני אז הוא כל פעם מתעצבן שאני לא נוסעת להורים שלו בדרום לשבת(אנחנו בצפון) כי אני פאקינג רוצה מן הסתם ללדת עם אמא שלי וקרוב לבית והתחלתי להפסיק לנסוע אליהם רק משבוע 37… כשאני מדברת איתו על זה (אנחנו מדברים הרבה אין עניין לרשום בבקשה ״תדברי איתו״) הוא אומר לי ״אבל תראי אותך, תראי איך את נראת (בקטע טוב) , תראי מה את מצליחה לעשות, את חזקה, את יכולה, בקטנה״ בקיצור…יריתי לעצמי ברגל כמו שאומרים והעצבים שלי בימים האחרונים עלו עליו ממש! זה ממש מרגיש לדבר לאוויר ולתת בוקס לקיר! אני אפילו לא מצליחה לבכות מרב יאוש כבר אז הריונית יקרה! ת ב ק ש י ע ז ר ה בכל הזדמנות! את פאקינג מייצרת בנאדם בגוף שלך ותדאגי להסביר את זה טוב למי שלא שם לב! חוסכת לכן כמה שאלות: -אנחנו מדברים המון… -אנחנו ביעוץ מתחילת ההריון סתם על הזוגיות וגם הנושא הזה עולה אבל הוא מתקמצן על כל פגישה אז היו רק 4 שהצבא נתן החזר…