קצת ארוך אבל אני ישמח שתגיבו לי איך הייתן מתנהלות עם חברות כאלה .. מבין כל החברות שלי אני היחידה שנשואה עם ילד .. כולן או רווקות או שיש להן בני זוג בלי ילדים . אני מרגישה שכל החברות שלי פשוט ילדות שלא התבגרו בהתנהגות שלהם וכל פעם שאני יוצאת איתן אני מתחרטת על הרגע הזה כי לידן אני ניראת כמוהן ואני ממש לא .. לא בקטע מתנשא אני כבר בראש אחר לא בקטע של מועדונים ולא בקטע של לצאת עד הבוקר וגם לא לצאת בחבורות ולצחוק מכל דבר ולהתלהב מבנים עברתי את השלב הזה . יש לי חברה שכל דבר יש לה מה להעיר היא חושבת שהכל צריך ללכת לפי מה שהיא מחליטה ומה שניראה לה באותו רגע ואם אני יגיד דעה שונה משלה היא ישר תתחיל לתקוף ולצעוק ופשוט אין לי כח להתווכח אז אני שותקת או שאני אומרת לה בסדר טוב רק שתשחרר ממני אבל אני לא סותמת לה את הפה ואז היא חייבת להגיד הינה את לא עונה זה אומר שאני צודקת ומנסה כל הזמן לעקוץ במיוחד ליד אנשים . כל פעם שאני יוצאת איתה היא חייבת להתווכח וחייבת להשתלט על כל דבר ולגרום לי להרגיש רע עם עצמי .. אני יתן דוגמה , נכנסנו לחנות בגדים אני מצאתי חולצה יפה שאהבתי וישבה עלי פצצה והיא לא מצאה כלום אז היא תבאס אותי ותגיד איכס היא מכוערת או תגיד היא חמודה אבל לא שווה את הכסף או מה תחכי את כל התור הזה בשביל חולצה מסכנה או כל דבר שיוריד אותי מאותה חולצה . ואם נכנסנו לחנות והיא מצאה חולצה ואני מדדתי בגדים ולא ממש אהבתי היא תשכנע אותי שזה מושלם עלי ותחמיא לי רק כדי שאני יקנה ואז כשאני יגיד שלא ממש אהבתי היא ישר תתחיל עם מניפולציות של מה יש לך זה יפה עד שמצאת משהו שיפה לך ואז שאני אומרת לה זה לא שווה במחיר הזה אני קונה 5 חולצות היא אומרת מה את קמצנית אהבת תקחי בגלל המחיר את לא לוקחת וממש יורדת עלי וזה לא נעים לי ובסוף אני קונה ומתחרטת . עוד דוגמה , אני ובעלי תכננו לנסוע לצפון ביום הולדת של בעלי עם הילד ואז היא אמרה לי תקחי את בעלך והילד לצימר בצפון אתם תהנו ובלהבלה ואז אמרתי לה כן אני מתכננת משהו כזה ואז כשהיא רואה תמונה כשאני בצימר היא אומרת לי אין אמרתי לך שאת חייבת ללכת לשם , כאילו שהלכתי בגלל שהיא הציעה לי וזה לא ככה בכלל . פשוט מעצבן אותי שהיא חושבת שכל העולם סובב סביבה ואם אני יעיר לה היא תיפגע אבל זה כבר מתיש אותי אין לי כוחות להתנהגות הזאת ומה שהכי מעצבן שהיא חושבת שהיא בוגרת וכל הזמן שאנחנו מדברות היא חייבת להגיד כמה היא מרגישה שהיא התבגרה ורק איתי היא יכולה לדבר כי אנחנו באותו ראש (בכלל לא) אבל אני פשוט נמנעת מוויכוחים איתה ופשוט מהנהנת לה שהיא אומרת משהו מטופש .. לפעמים אני מרגישה שאני מתנהגת גם כמו ילדה עם החברות ואני לא אוהבת את זה . אני אמא והתבגרתי וכולם אומרים לי את זה וזה מבאס שליד חברות שלי אני מרגישה לא אני פתאום .. לנתק עם אותה חברה קשר זה לא ממש אופציה כי אנחנו חברות מכיתה א וגם היא גרה שני ביניינים ממני וכל יום מתקשרת לשאול מה קורה .. לגבי החברות האחרות אנחנו פחות מתראות אז אני לא מרגישה אותן כל כך , מדברות בפלאפון פה ושם לא כמו פעם .. איך הייתן מגיבות לסיטואציות כאלה ואיך אפשר לגרום לכל השתלטנות הזאת להגמר ? זה כבר ניהיה ממש בלתי נסבל להיות לידה .

מתוסכלת מבעלי כל פעם מחדש, היום הוא ממש הביך אותי מול ההורים שלו ברמה קשה. נעלבתי ובכיתי....אתן רקע קצר לבעלי יש אחות גדולה הם שני אחים ויש להם הורים עמידים. אז אמא שלו כל פעם קונה לילדים דברים בגדים, אוכל וסימילאק מבלי שאני מבקש לאחותו יש ילדים ולנו ילד ועוד אחק בדרך, אז היום אמא שלו אמרה לי הבאתי עוד סימלאק אז לקחתי קופסה ובעלי אומר לי לא צריך יש לנו (ואין לנו) אז אמרתי אנחנו כבר אצלם ניקח ונחסוך לנו...ובבית הוא צעק עליי מה אני לוקחת מהם ושזאת התנהגות של מסכנים והוא לא מסכים לי יותר להתמסכן מולם ...נעלבתי כי אני לא. לאחותו הגדולה הם קונים הכל. אפילו כסף לשיפוצים לבית הם נתנו לה ומה אני ביקשתי מהם סימלאק? וזה לא שחסר להם כסף והם תמיד מצעים לי לבד!! פעם ראשונה בחיים שאני ביקשתי כי היא הודיעה לי שהיא קנתה עכשיו אני הורמונלית ובוכה שעה פשוט הובכתייי קשות נמאס ליי ממנו כבר זה מוגזם??? למה הוא לא מעיר לאחותו שהם עוזרים לה גם מלא בהכל לי הוא מעיר???

קומפרסים של קרח לטחורים זה מזיק? זה יכול להחמיר את המצב?

אשמח להמלצה על רופא/ה שמבצע/ת דיקור מי שפיר באזור הצפון?

היי לא יודעת מה לעשות ארבעה חודשים אחרי לידה נשירה מאסיבית כל הרצפה של הבית שיערות בקטע מפחיד וכל אמבטיה יוצא לי כמויות מה עושים????

כרגע שבוע 39+3, ביצעתי בדיקת gbs בשבוע 36 ברוך ה' יצא שלילי ועכשיו אוכלת סרט שאולי לא ביצעתי אותה כראוי ממש מעצבן שצריך לעשות אותה לבד ולא על ידי גורם מקצועי!! תרגיעו אותי פליזזז