פוסט קשה לקריאה וארוך הייתי צריכה להיות שבוע 39+2 היום ילדתי ביום ראשון בשבוע 38+5 אחרי זירוז פרוסטין (שזה כמו פרופס רק בג׳ל) בגלל כאבי סימפיוליזיס שלא יכלתי לסבול+נפשית היה לי קשה אני עכשיו מתחרטת שעשיתי את זה ותכף אגיע לפואנטה ואסביר הייתה לי לידה מהממת, לידת בזק הצירים היו כאבי תופת קיבלתי פרוסטין ב12:00 בצהריים, התחילו צירים נסבלים ב14:00, התגברו ב15:30 וב16:30 כבר התפתלתי והתחננתי לאפידורל, הפתיחה עדיין הייתה 1 ס״מ, ב17:17 הרגשתי שיש לי קקי תוך כדי המוניטור למרות שהתרוקנתי כבר בצהריים, המיילדת בדקה פתיחה ופתאום פתיחה 4 בפחות משעה, התחננתי כבר לאפידורל כשאני לא מצליחה ללכת ובוכה, המרדים הגיע מהר וחיבר אותי לכל מה שצריך שאל כל מה שצריך שם מדבקה והרדמה מקומית ולפתע הרגשתי ראש, צעקתי שאני מרגישה ראש עוד לא הספיקו לשים לי את החומר של האפידורל והייתה פתיחה מלאה, תוך 2-3 לחיצות הוא היה בחוץ בשעה 18:30 במשקל 3520 (בדיעבד כן טוב שביקשתי זירוז מהסיבה הזו כי אם הייתי מגיעה לשבוע 40 הוא היה נולד 4 קילו, למרות שהערכת משקל בשבוע 37+5 הייתה 3157) הייתי יומיים באופוריה של אושר עילאי ואז בום, נפילה אני אקדים ואומר, יש לי פוסט טראומה קשה בגלל שנכחתי בפיגוע בשירות הצבאי שלי, יש לי הפרעת פאניקה והכי גרוע יש לי ocd שמתבטא במחשבות טורדניות ולפני ההריון הייתי במשבר פסיכיאטרי חמור, נכנסתי להריון עבר כלא היה ואני מאשימה את עצמי שבגלל שזירזתי את הלידה מרצון ״הפסדתי״ את הימים האחרונים שיכלתי להרגיש בהם שפויה, אבל כבר לא יכלתי יותר באמת. המחשבות הקשות על איך עובד הזמן כלאו אותי בתוכן שוב, מחשבות של אם עכשיו יש עכשיו ומחר שוב יש עכשיו אז איפה אנחנו? בלולאת זמן? מחשבות כל כך הזויות שאני מרגישה בושה ואשמה שיש לי. גלישה פסיכוטית זה מרגיש לי ישר סימסתי לפסיכיאטר שלי, שהעלה לי את המינון בזיפרסקה מ5 ל10 ו2 לוריוונים ביום אני מרגישה שאם אני לא ״מסוממת״ מהלוריוון אני לא מצליחה להפסיק לבכות ולהכנס לחרדות, אני בוכה 24/7 אני לא מצליחה להיות חזקה אני מנסה לישון ולטפל בתינוק וקשה לי אני מרגישה שאין טעם לכלום המחשבות לא מניחות לי קיבלתי בהריון אישור מהמכון הטרטולוגי על כל התרופות שאני לוקחת והתינוק היה מנוטר יום שלם כי נולד ישנוני בגללן והרגשתי נורא, ואני מתגעגעת עכשיו להריון כי נפשית הייתי בסדר אני לא רוצה עכשיו ליפול למטה אני לא יכולה להרשות לעצמי יש לי עכשיו 2 ילדים אבל קשה לי תודה וסליחה