אני סטודנטית להנדסה בשנה 4 . בעלי מרוויח 8 וחצי אלף ויש לנו תינוק בן 3 חודשים. אני בחיים לא ביקשתי מההורים עזרה כלכלית תמיד התסדרנו לבד למרות הקושי הגדול וההורים שלי גם מעולם לא הציעו. אני מלאה ההורים שלי. לא חסר להם בכלל בלשון המעטה. והם לא מעניקים כלום לא עזרה כלכלית לא עזרה עם הילד. אני מפספסת לימודים כי אני שומרת על הילד יש לי מבחנים וגם כשאני מבקשת שישמרו עליו כדי שאוכל ללכת למבחן עושים מעין טובה. חמתי, אישה שבאמת אין לה חיה לבד בשכירות ועובדת קשה בשביל 4 וחצי אלף עלובים. כל יום מתקשרת אם לבוא לעזור וכל פעם שבאה מביאה איתה אוכל או טיטולים אני יודעת שאלו ההורים שלי ושום דבר לא ישתנה אבל כואב לי שאמא שלי בחיים לא ץציע לבוא לעזור תשלח לי איזה ארוחה חמה או תבוא לקלח את התינוק. כמו סתומה התקשרתי ואמרתע לה את מה שיושב עליי וכמובן שהיא שלמה עם עצמה אני מבינה שלא כל הסבתות אוהבות לתת מעצמן אבל לפחות שיחת טלפון של איך את משהוו