היי בנות, חייבת לפרוק צריכה עידוד / חיזוק מכן. אני שבוע 39+ ואני מרגישה שכל ההריון הייתי מחוברת להריון ולעוברית שלי, הייתי כלכך חולמת ומחכה לה בלי סוף. ובשבוע/שבועיים האחרונים אני מרגישה פחות חיבור, פחות חולמת פחות חושבת פחות מחכה. לא יודעת למה וממה זה נובע, אני מרגישה כייף שהיא ככה מתעכבת ולא יוצאת עדיין. היה לילה אחד השבוע שהייתי כלכך גמורה מעייפות והיה לי מבחן יום אחר ולא הצלחתי לישון, התהפכתי מלא לא היה לי נוח, הרגשתי לחץ וכובד וכו׳ ואני זוכרת שממש בלב כעסתי עלייה שאני סובלת. אני לא מאמינה שאלו המילים שיוצאות ממני כי אם הייתן מכירות אותי הייתן מבינות כמה אני הייתי מאוהבת בה מבלי להכיר אותה. היה לי חיבור מטורף בהריון. אני כבר לא מדברת אלייה, כבר לא מלטפת את הבטן באהבה, אני לא יודעת מה עובר עליי אבל זה מעציב אותי נורא שאני ככה. אני מנסה לפעמים לחשוב עלייה וללטף את הבטן ולדבר איתה וזה פשוט לא יוצא לי מהלב… אוף אני מפחדת שהרגע יקרה והיא תצא הרגשות האלה עדיין יישארו בתוכי חס ושלום.

נשים שילדו בסוף יולי תחילת אוגוסט, כמה שכבות שמים? מספיק חולצה ומכנסיים ארוכים /אוברול? או ששמים שתי שכבות ארוכות? ילדתי פעם קודמת בחורף אז אני לא יודעת מה שמים.. כמובן עם שמיכה דקה מעל , כובע דק, גרביים וכפפות דקות

מישהי שמשתמשת במחמם מים לפי טמפרטורה של שילב? כל פעם שמנקה לא מתנקה כמו שצריך מישהיייי טיפים??????

ההריון הזה נהיה לנ פשוט מלא קשקשים בשיער. יכול להיות קשר? בחיים לא היה לי וגם לא בהריון הראשון

שבוע 6 ויש לי בדיקת דופק ביום ראשון זה יהיה שבוע 6+2 מאמינות שיראו דופק או שלרוב זה בשבוע 7

אמהות יקרות לילדים בני שנה וחצי איך הם מגיבים כשאתם אומרות להם את המילה לא? ומה אתם עושות אם זה שלי זורקת צעצועים מרביצה לעצמה ואתמול דפקה לעצמה את הראש במזנון😔😓 מרגישה נורא