בדרך כלל ההכי קטן/ה מבין האחים נדפקת בקטע הזה כי עד שאת מביאה ילדים להם כבר יש משלהם וכבר קשה יותר לעזור כי קשוח להם בעצמם.. אבל את יכולה לבקש מהם עזרה אני בטוחה שיעזרו, כנראה לא לימים שלמים כמו שעשית עבורם אבל דברים קטנים יותר פה ושם הם יעזרו אני מקווה וכן לרוה מסתמכים בעיקר על עצמך עם כל הקושי שכלול בזה, כל חולי שלי אני צריכה לתפקד 100 אחוז עם הילד ואין ברירה

וווווואו הכי הכי הכיייי מבינה אותך!!! אני גידלתי את אחיינים שלי ועשיתי את זה באהבה גדולה !!! הייתי כמו אמא קטנה שלהם.. הפרש של 12 שנים. כשעברו השנים ואני ילדתי, האחים שלי לא טרחו לשלוח הודעה של מה שלומי ואיך התינוקת. מאז התרחקתי, מי שלא מתחשב בי- אני לא מתחשבת בו. על אחת כמה ןכמה כשהם שכחו את כל הטובה שעשיתי למענם. נכון שיש להם ילדים וזה שונה כשאת רווקה, אבל עדיין, חוסר ההתעניינות שלהם גרמה לי להתרחק, אני לא מעוניינת להגיע בשבתות כשהם שם מהסיבה שהם אגואיסטיים ולא שומרים על השקט כדי שהתינוקת שלי תוכל לישון כמו שצריך, במיוחד לאמא טרייה שכמוני שהייתה בלחץ מכל פיפס ולמדה לאט לאט את הדברים. מה שאני באה לומר זה, שאני מרגישה מהמם עם התחושה הזו כיום, למדתי על בשרי לא להיות פראיירית יותר- גם כשאני אמא. ותרשי לי לכתוב לך שאת לביאה.. ואת לא באמת צריכה את העזרה שלהם, נכון שזה נחמד אם הם היו מביעים התעניינות אבל את תסתדרי הכי טוב בלעדיהם ובלי הטרחנות של התגובות שלהם במה לעשות ולא לעשות עם הילד/ה שלך. אני אישית לא הייתי מדברת איתם על זה כי אני מאמינה שדברים כאלה צריכים לבוא מהלב כמו שאנחנו עשינו עבורם. אם התגובה הזו עודדה אותך אפילו טיפה עשיתי את שלי

ועוד דבר, לגבי זה שקשה לך, דברי עם בעלך, תשתפי אותו, תשתפי גורמים רפואיים, אל תשמרי את זה בבטן, ותזכרי שזו תקופה וזה יעבור😍 מאחלת לך שתגדלי בנחת ותחלימי במהרה מהלידה