בנות אני חייבת לפרוק.. בשעה טובה נכנסנו להריון שני, והרגשות מציפים אותי כל פעם מחדש. ההריון הראשון שלי היה כל-כך מרגש, כל-כך חיכינו לזה ולא כל-כך ידענו למה לצפות, הגוף התחיל בשינוי הראשון שלו, הקאות בחילות ובטן הורמונלית, הבטן יצאה לי ממש מהר כי יש לי מבנה גוף כזה שאני רזה עם קרס, לקראת סוף ההריון הגוף כמעט התפוצץ, עליתי 35 קילו, אני אחת שאוהבת לאכול, אבל אף פעם לא השמנתי, ההריון נגמר בלידה טראומטית אך מרגשת, ומשם בעצם התחיל הקושי הגדול, הטירוף הזה בין להיות אמא מסורה למה שהגוף עבר, והוא עבר והנפש גם, הייתי בדיכאון אחרי לידה, הייתי שמנה ומכוערת, הרגשתי שכל היופי שלי פשוט הלך, ואני בחורה יפה, הרגשתי שאני כבר לא אני, שאני מפלצת, שנאתי את עצמי, התפתחה לי בעיית עיכול מציקה, דיספפסיה, סבלתי ממנה עד שנכנסתי להריון השני שלי, אפשר להגיד שרוב מה שאכלתי גרם לי לכאבים קשים בבטן, אבל הכל היה תקין, הלכתי למיליון בדיקות והכל בסדר, משהו בגוף שלי הצתלק, לא חזר לעצמו וכנראה שזה הגוף החדש שקיבלתי, ירדתי את כל ה35 קילו והרגשתי טוב, הרגשתי שהרוב מאחורי חוץ מהדיספפסיה הזאת, ולמדתי לחיות איתה, הבנתי שההריון שעברתי הרס לי איזה שהוא משהו בגוף אבל זהו זה מאחורי, ועכשיו אני בהריון שני, ופתאום אני כל-כך מפחדת, ממה הגוף שלי עוד יעשה לי, הפחד לעלות במשקל, האשמה שאני אוכלת רק פחמימות ולא מתאמלת יותר כי אני כל-כך חלשה ומקיאה, ואני מפחדת, אני מפחדת שהגוף שלי שוב יבגוד בי, אני מפחדת לאבד אותו את מה שכן הצלחתי להחזיר מההריון הראשון, אני מרגישה שאף אחד בעולם לא יבין את התחושה הזאת של ללכת להקיא ולנסות להקיא עוד כי אכלתי משהו לא בריא וזה ישמין אותי, אני פשוט כל-כך חרדה על הגוף והנפש שלי, שנפצעה כל-כך חזק מההריון והלידה הראשונים.