בגדול מזעזע!!!! זאת היתה התחושה שלי .. בלידה השניה שמו אותה עלי ורק ביקשתי שיקחו אותה כי הגוף שלי רעד מכאב ולא יכולתי שיגעו בי מציינת פה שילדתי בלי אפידורל ולכן הכל כאב כפליים .... אבל ויש אבל גדול .... שעתיים אחרי שהעלו אותי למחלקה כבר יכולתי לקום לבד להתקלח להתרענן ואפילו ללכת!!!! והרגשתי נפלא קלה כזאת פתאום .... עם ההנקה היה לי קשה ממש ניסיתי חודש והתייאשתי אבל בענק זה שווה הכל הכל הכלללללל זה אושר מהלך

עברתי לידה קשה שהסיתיימה בקיסרי חרום עם רעלת חמורה ... ילדתי ביום שלישי בבוקר ועד רביעי בבוקר היה אסור לי לקום מהמיטה ... ההתחלה היתה קשה בעיקר לקום עם הסיכות לאט לאט קמתי הלכתי וכול יום הייתי הרבה יותר טוב ....בשישי גילו שאני עם וירוס חורף מגעיל שיכול להדביק תינוקות וככה יצא מצב שטיפלתי בילד 24 /7עוד מהבית חולים הדופק והלחץ הדם היו גבוהים עד ששחררו אותי יצאה לי הנשמה ברגע שהגעתי הביתה היתה לי הקלה אבל אמא שלי היתה איתי ועזרה לי אחר כך כבר את הרוב עשיתי לבד היןם בן חודשיים עושה הכול לבד

.

קודם כל חשוב לי להגיד לך שכל תחושה היא לגיטימית🙏 אני הייתי ממש בטראומה אחרי הלידה, עד כדי כך שפשוט בכיתי כמעט כל יום על מה עשיתי וכמה היה טוב לי לפני. הגוף משתנה, שעות שינה אין מה לדבר בכלל, גם לא פרטיות, יש מישהו שתלוי בך ואת חייבת לטפל בו. לקח לי חודש להסתגל לשעות שינה (לקום כל 2-3 שעות בלילה). תקופת הגזים היא בכלל מאתגרת אין מה לדבר ואצלנו זה התחיל ממש שבוע אחרי הלידה. כל ההתחלה היא לא פשוטה, זה ממש הלם. המשפחה עזרה לנו המון וזה נתן לי מדי פעם ספייס לעצמי, מאוד חשוב בתקופה הזו. ממש שבוע וחצי אחרי הלידה פשוט השארתי את התינוק עם ההורים שלי ויצאתי להתאוורר בקניון. אני יכולה להגיד לך שאחרי חודשיים וחצי בערך זה מתחיל להתאזן, השעות שינה והכל. התינוק שלי ישן לילה שלם מגיל חודשיים וחצי. גם החיבור שלי אליו לקח קצת זמן בהתחלה. היום אני מטורפת עליו ולא מסוגלת לנשום בלעדיו.