אחותי היקרה את עוד רגע בסוף... הסוף תמיד קשה תתאפקי עוד קצת

אני כלכך כלכך מבינה אותך בתקופה האחרונה גם לי הייתה סתם דודא לסיגריה בלי קשר למה שקורה אצלי בחיים והשבוע בכלל קשה לי(ואני כבר בחודש תשיעי)כי מחר היה אמור להיות לאבא שלי יום הולדת אבל הוא כבר בעולם הבא ולא יזכה לפגוש את הנכדה שלו שכלכך רצה והבטיח לי שיראה,הכאבים של הסוף והכובד הורגים וגם הדיכאון לקראת הסוף בכלל תופס תאוצה,אני כל יום כל היום רק חולמת על סיגריה,אבל את יודעת מה עשיתי?(כמובן אל תעשי אם את מכירה את עצמך ויודעת שלא יכולה להתאפק),בחודש שמיני הלכתי לקיוסק וקניתי קופסת סיגריות,חזרתי הביתה פתחתי אותה הרחתי אותה ופשוט סגרתי והכנסתי לארון ומאז לא נגעתי בה,כל פעם שבה לי לעשן אני פשוט פותחת מריחה ומכניסה חזרה,אנחנו כלכך כלכך קרובות לסוף,כלכך חיכינו לזה(אני בכלל אחרי הפלה והריון כימי אז בכלל ההריון הזה הכל בשבילי) ואני לא רוצה לגרום לה שום נזק בגלל סיגריה אחת מסכנה רק כי באלי,אני מעדיפה לחכות עוד כמה שבועות לוודא שהכל בסדר איתה ואז לעשן כמה שרוצה מאשר לגרום לה סכנה ולהכניס לה רעלים לגוף בלי שום סיבה,כשאני חושבת על זה זה פשוט כמו לחנוק אותה במקום להביא לה חמצן נקי וטוב לריאות שיעזור לה בהתפתחות והכל את מכניסה לה רעלים לגוף ורעלים שהיא לא יכולה להתמודד איתם במיוחד לא בשלבים האלה שלא לדבר גם על הנזק למוח שהיא יכולה לקבל.מילא אני לא כזה אכפת לי מעצמי גרמתי לעצמי את הנזק הזה במשך יותר משנתיים,אבל לה אני לא אעשה דבר כזה..