אני ובעלי 5 שנים יחד, כל ה 5 שנים האלה לא באמת עשינו טוב אחד לשנייה לא היה נחת לעולם, אני עם הפאקים שלי והוא עם הפאקים ןהמגרעןת שלו, יש גם ילדה בת שנתייפ בסיפור.. בזמן האחרןן זה עלה מדרגה החוסר כבוד שתמיד היה לו, החוסר כבוד כלפי גם היה מורגש מול אחרים מרשה לעצמו לקלל אותי לילד המשפחה שלו, או להגיד לחבר אנחנו בדרך לרבנות בלי עצם בלשון.. מרגישה זלזול מטורף.. החלטתי שדי הכי טוב זה לבד הנפילה שלנו זה לא דברים קשים זה נטו אגו ודןןקא מפחדת בעוד כמה שנים להגיד איזה סתומה אני הילדה שלח גדלה בבית מפורק בגלל מה? בגלל זלזןל מיותר? חןסר תקשורת שמונעת מאגו? מה שפיצץ את הסיפור הזה זה שבעלי כל כך קילל אותי ןככה אמר לחבר שלו שאישתן ככה וככה ואנחנן בדרך לרבנות, בעלי לא נלחם, לא מנסה, לא נלחם על המשפחה שלו אולי כי יודע זה עוד״ איום בגירןשים״ שבסוף נמשיך כרגיל חןכמת ההמונים, מישהי מנסיון חיים מה אתן מייעצות לי? אמורה מחר לעזוב לאמא שלי..