בין 150-200 הריונות עם תוצאות תקינות יוצא תינוק אחד עם בעיה שניתן היה לגלות במי שפיר. הסיכוי להולדת ילד חולה גבוהה פי כמה וכמה מהפלה. אני ידעתי שאני לא רוצה להביא לעולם ילדה חולה, על כן עשיתי (:

בהריון הראשון עשיתי כי גיסתי המליצה ואמרה שזו ההמלצה גם של המון רופאים. כל הבדיקות האחרות היו תקינות אבל בדיעבד, זו הייתה החלטה ממש חשובה כי התוצאות הגיעו לא תקינות ובעקבות זאת גם הפסקנו את ההריון. עכשיו בהריון שני, וכמובן שוב עשינו מי שפיר, אפילו שכל הבדיקות האחרות היו תקינות. הפעם הבדיקה יצאה תקינה ואני מקווה שיסתיים אחרת 🤞

כי אני אוהבת ודאות ולקחת החלטות בעצמי. לא הייתי רוצה ללדת ילד שיסבול מתסמונות מסוימות שיכלתי לדעת מראש ולמנוע זאת. כמובן לא על כל דבר רצים להפיל אבל שהבחירה תהיה שלנו כהורים בסוף

תמיד ידעתי שאעשה כי היה לי ברור שאני לא אביא לעולם ילד לא בריא. ככ הרבה אנשים ניסו להניע אותי מזה ולשכנע אותי שזה מיותר ושה NIPT זה בידיוק אותו הדבר רק ללא סיכון (מה שכמובן לא נכון). ביצעתי את הבדיקה ולאחר שבועיים בערך הגענו לסקירת מערכות מורחבת שם התגלו כמה דברים חריגים שיכולים להחשיד למומים כאלה ואחרים, לאחר שלושה ימים שבהם אין צורך לציין שרק בכיתי, לא תפקדתי, לא ישנתי הגיעו התוצאות של מי השפיר שהכל תקין מבחינה גנטית כלומר הממצאים בסקירה הם לא בסדר גודל של תסמונת דאון או משהו בסגנון… אין מה לציין שהודיתי לאלוהים ולעצמי שהלכתי עם תחושות הבטן שלי. לא רוצה לחשוב באיזו היסטריה הייתי אם לא הייתי עושה בסוף את מי השפיר ואין ספק שבהריונות הבאים אעשה גם.. לציין שבעלי גם לא היה הכי בעד וכמובן שבדיעבד הבין את החשיבות. שקט נפשי זה הדבר הכי חשוב בהריון. כמובן שאם את לא מתכוונת להפיל אז אין טעם…