הבן שלי בן 8 חודשים כבר שבוע עם צינון פלוס דלקת אוזניים פלוס שיניים אז יוצא מצב שאני כל היום סביב האנטיביוטיקה טיפול אוזניים טיפות אף ונובימול והוא כמובן שונא את זה ותמיד זה דרמה אני מרגישה שהוא כבר ממש מפחד ממני שאני מתקרבת אליו בגלל כל מה שהוא מקבל כשאני נותנת תרופה אני מנסה לעשות את זה הכי נעים עם שיר ומשחק אבל מרגיש לי שהוא ממש נלחץ שמתקרבת אליו יש סיכוי כזה?😭
הריון ולידההריון ולידה
💬1 תגובות

תגובות (1)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 במרץ 2024 בשעה 19:23
הם לומדים, לא חושבת שמקשר אליך ספציפי כי את בטח גם מאכילה, מקלחת, מחבקת ועוד אבל מזהה את ה"טקסים" שמלווים את מתן התרופה נסי לתת מה שאפשר בשינה (למשל מנה 1 של טיפות אוזניים) את השאר נסי לתת כמה שיותר מהר, לפעמים אנחנו מנסות לעודד ובלי כוונה מאריכות את התהליך וזה יותר מקשה ואחרי שאת עושה משהו שפחות נעים לו תעשי משהו שיותר נעים, מוסיקה, ריקוד, משהו שאוהב לאכול וכו החלמה מהירה

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

יש לי 2 קטנים בבית בן 3 ובת שנה אני בהריון בשבוע כמעט 11 אני גמורה של החיים. היום בעלי יצא מוקדם לעבודה והילדים העירו אותי ב7,8 כל מה שרציתי היה להמשיך לישון, עצם ההתעוררות זבףה גלים של בחילות, הקאות, כאבי ראש וגוף כואב. תחושות מאוד מאוד קשוחות כמו לקום לאחר האנגאוור ממש ממש קשוח. וקמתי אליהם וכמובן ששניהם היו עם קקי מסריח שהעלה לי עוד פעם גלי קיא וזה להחליף להם, לשטוף אותם, להכין ארוחת בוקר , לתפעל, לעבוד שכל מה שהמח והגוף שלי צורח זה שאני חייבת מנוחה, מסאז ברקות , לעצום עיניים לנוח עיסוי בכתפיים. והמציאות שלי פשוט לא מסתדרת עם זה. לקראת השעה 11 הרגשתי שאני נכנסת להתקף חרדה שאני לא מסוגלת יותר להתמודד והכל גדול עלי ואני לא מסוגלת לתפקד כאמא והרגשתי שהכל סוגר עלי ואני נהיית קצרת רוח לילדים שלי ושאני ממש מפחדת שאני אפגע בחינוך שלהם עם ההתנהגות העצבנית שלי. וזה פשוט הוריד לי את הביטחון בעצמי והייתי צריכה לקחת חצי כדור קלונקס( בדקתי שמותר ומותר) כדי להרגע. והיה לי מאוד מאוד מאוד קשוח. הפחד הגדול שלי שהתחושות האלו יחזרו על עצמם. אני משכנעת את עצמי שזה ההורמונים והשליש הראשון עוד רגע עובר ויהיה לי יותר קל בהמשך אבל כרגע אני לא מצליחה לראות את הסוף של התחושות הקשות האלה
הריון ולידההריון ולידה
💬1 תגובות