וואי תקופת טיפולים זו תקופה כל כך קשה. אני ממש ממש משתדלת לשתף. עכשיו כשעובדת על הילד.ה השני יותר קל. בראשון סיפרתי ממש ממש רק לקרובים ביותר. אבל זה כל כך חשוב לא להיות לבד

אני לא סיפרתי לאף אחד... וזה רק הקל עלי. השאלות המיותרות האלה בלי סוף באיזה שלב אנחנו וכאלה רק מעצבנות ומציקות כו חשוב לא להיות לבד- טיפול פסיכולוגי עזר ולמצוא נשים שעוברות אותו דבר

מאוד קשה לא לשתף אף אחד.. במשפחה הקרובה יודעים ומי ששואל אני מספרת. חברות קרובות יודעות, אני מודה שלא קל לי לדבר איתן על זה ולשתף אותן כי מרגיש שהן לא מבינות את הקושי בתהליך, אז פחות משתפת. אבל כן בגדול יודעים.

לא שיתפתי אף אחד, לא משפחה, לא עבודה.. והרגשתי גם שזה הקל עליי. חששתי שאם אשתף ירצו לדעת כל הזמן איפה אני עומדת, מתי הטיפול הבא, מה הייתה התוצאה, והעדפתי להימנע מההלחצות האלה ולשמור את זה לעצמי ולבעלי. שיהיה בהצלחה ויעבור מהר 🙏🏻❤️