א. לבטל את ההליכון הוא ממש לא נותן ביטחון ולא עוזר.... כן לתת יד זה ממש עוזר ומעודד וגם לתת לה את הזמן לא להיות על זה בלחץ ברגע דילגתי ושחררתי את עניין ההליכה הוא התחיל ללכת תוך חודש... וממש ממש ללכת מגיל שנה וחמש חודשים כזה .... וזה רק עניין של לתת לו את הבטחון ואני סומכת עליו שילך. והעפתי את ההליכון כי הוא פשוט עיקב לו את כל עניין העמידה לבד וההליכה ואחרי זה עכשיו לפני חודש בן שנה ועשרה חודשים הוא מצא אותו אז רץ איתו בכל הבית חחחח. ילדתי שהיה בן שנה וחודשיים. אז תביני מה זה ילד בגיל הזה שלא הולך ועוד תינוקת פיצית שצריך להרים 2...

לשחרר. לא ללחוץ. הגדולה שלי התחילה ללכת בגיל 1.7. בהתחלה הייתי ממש בלחץ, וזה השפיע עליה! הרגע ששחררתי זה הגיע, לאט לאט התחילה עם רהיטים ואז פתאום בלי. כן אפשר , ממה שייעצו לי בטיפת חלב, לשים לה משחקים בגובה, נגיד על השולחן סלון או על כיסא, ובמרחק קטן ממנה לשים כסא עם עוד משחק וככה שתתרגל מעבר בין רהיטים ולאט לאט להרחיק את הרהיטים אחד מהשני

לנו הרופא המליץ לשים נעלי צעד ראשון נתן לה ביטחון פחות אוברולים

רגליים יחפות אם אפשר, אם לא גרביים או גרביון. מאוד חשוב להם ללמוד להרגיש את הגוף שלהם ואובירולים אם רגליות מאוד לא עוזרות בעניין. לקחת את ההליכות. כשעומדת תתרחקי קצת ותעודדי לבוא אליך, אין משהו יותר מדרבן מלבוא לחיבוק של אמא. אם זורם לה, לתת לה יד וללכת טיתה כמה שיותר אבל חשוב שיהיה לה עניין אז תלכי איתה לאן שהיא תרצה... עוד טריק קטן , כשהיא עומדת תתני לה להחזיק כדורים קטנים לשני הידיים ,תתרחקי ממש קצת ותקראי לה לבוא אליך, זה משהו שמאוד עוזר להם לשיווי משקל וגם מסיט את הדעת מהפחד לפעול. ככה לעט לעט היא תצליח יותר ויותר. והכי חשוב בלי לחץ, היא בגיל שזה בסדר עדיין לא ללכת