פוסט פריקה מקווה שלא תשפטו אותי…. לפני חמישה חודשים ילדתי את בתי הבכורה… חמתי הציעה לעזור לי ולהיות אצלינו שבוע כדי לעזור לי בהתחלה הסכמתי רק לא ידעתי עד כמה אני הולכת להצטער על זה…. בהתחלה הייתי מניקה אז הייתי צריכה או להניק אותה או לשאוב… כשהיא הציעה את העזרה חשבתי שהיא תעזור לי במטלות הבית אבל היא פשוט לקחה את הילדה ולא נתנה לי גישה אליה מה שגרם לי להיכנס לדיכאון הרגשתי שאני נטו מחלבה ולא מעבר הרגשתי ניתוק מהילדה לא היה לי אופציה או גישה אליה במהלך השבוע היה לי מלא מטלות בבית כמו כביסות כלים אוכל ונקיונות של הבית בקושי היה לי זמן לילדה רק בלילות זה הגיע למצב שהחלב שלי פשוט נפסק לא הצלחתי להניק או לשאוב פשוט לא יצא וזה הכניס אותי לעוד יותר תסכול והיא העבירה אותה לתמ״ל כי כבר לא היה ברירה אחרת … עד היום אני מרגישה ניתוק מהילדה לא יודעת להסביר את זה בבית החולים הרגשתי פשוט בהיי מטורף התאהבתי בה מהרגע הראשון התמכרתי אבל פתאום השבוע הזה פשוט פירק את הכל אני מרגישה שאין לי חיבור לילדה או רגש אליה אני מרגישה ממש מנותקת וזה מתסכל אותי האם לפי דעתכן אני צריכה לפנות לאשת מקצוע…!??