
משתמשת פורטי9 במרץ 2024 בשעה 17:24
בעלי יצא עם הילדונת הפטפטנית האינסופית בת ה4 שלנו, כדי לאפשר לי קצת שקט.
מנסה לקרוא, לא מצליחה.
מדליקה טלוויזיה, לא מתרכזת.
מכבה טלויזיה.
מדליקה שיר.
מנסה לקרוא.
נשאבת למלנכוליה- ומבינה.
*אני מפחדת*.
שבוע 32, כבר מרגישה את הלידה מתקרבת ובאה.
איך מתמודדים??
איך מטפלים בעולל חסר ישע כשכבר יש בבית שדה לא קטנה??
איך חוזרים לטיפול הסיזיפי 24/7?
איך נותנים לילדה הבכורה את כל היחס שמגיע לה כשמאפיל על זה הקושי לשמוע את הדיבורים הבלתי פוסקים שלה, ועוד עם פעוט חדש כשנמצאים גם במצב של חוסר משווע בשינה?
איך לא הולכים לאיבוד??
איך מוצאים גם את הזמן והשקט לעצמנו?
אני מתה מפחד, מרגישה על סף אבדון.
ומרגישה המון אשמה על המחשבות ופחדים האלו שלי.
כי תמיד אמרו לנו שילדים זה שמחה.
ואם אני לא שמחה, מה זה אומר עלי?
הריון ולידה

💬10 תגובות👍3 לייקים