אל תתני לזה להשפיע עלייך.. לדעתי תדברי איתו על זה ותסבירי לו שכשאתם רבים אז המצב רוח שלך יורד ואין חשק לכלום אבל באמת חשוב ותעבדי על עצמך לא ליפול לזה וזה לא משנה עם מי רבת

זה רק עם בעלי.. כשיש משהו עם אחרים אז אני מרגישה אחרת אבל עם בעלי פשוט אין לי כוח לעשות כלום.. ממש כלום

זה סוג של צורך לנקום בו משהו בסגנון

אין לי עוד ילדים אבל כן מזדהה עם התחושה הזאת לפעמים כשאנחנו רבים או אפילו סתם הוא מתנהג בצורה חרא עם איך שהוא מגיב לי או עושה לי פרצופים או מתעצבן עליי על משהו מטומטם(זה לא קורה הרבה ולרוב יוצא לו פשוט התסכול מהיום יום עליי כי אני לידו באותם רגעים)וגם אני ככה לא רוצה להסתכל עליו לא רוצה להכין לו או לעצמי לאכול לא רוצה לעשות כלום,ואם אנחנו בדיוק יוצאים עם חבר לאנשהו אני פשוט כל הדרך שותקת ועם פרצוף תשעה באב כי מרגישה שאין לי כוח לחרא הזה ועד שהוא לא חוזר לעצמו ולא מראה שהוא באמת מצטער על העצבים שלו אני ממשיכה להיות בבאסה של לא באלי לעשות כלום