אולי תנסי לקבל עזרה מאמא / אחות?

אני חושבת שזו הרגשה הגיונית לשלב בהריון שאת נמצאת בו… מרגישה מאוד דומה. נתמכת בבעלי כי לי אין כוחות לעשות כלום, הבחילות וההקאות קשות לי פיזית ונפשית. גם לי לא זכור שזה היה ככה בהריון הקודם… בעיקר עושה עבודה עם עצמי על לקבל את זה שעכשיו זה ככה והגוף שלי זקוק למה שהוא זקוק גם אם הבית נראה כמו מחסן 🤷🏼‍♀️ כשיחזרו הכוחות נשקם אותו. וגם מזכירה לעצמי שזה יעבור בסוף ולא ישאר ככה לנצח

א. אז לא היה לך ילד בבית ב. לא כל הריון דומה לקודם ג. זה הורמונים וזה יעבןר (משפט מרגיז אך נכון)

אני גם ככה עם הילדה בבית אתמול הרדמתי אותי וב8 הלכתי למיטה לא הצלחתי להחזיק את עצמי שבחיים לא נכנסתי למיטה ב8 אפילו בשישי קמתי הבוקר עם מגרנות של החיים ובחילות שאני לא יכולה להרים את הראש מהכרית בדיוק גם אני מנסה להזכר איך היה ךי בהריון הקודם אבל תקופה ויעבור אני מכניסה לעצמי לראש ואני מנסה להרים את עצמי אני חושבת שאם הילדה לא הייתה איתי בבית הייתי נכנסת למיטה ומרגישה יותר רע אבל תהיי חזקה תנסי לנוח או לבקש עזרה