תתחילי להרדים אותה מראש במיטה שלה ובחדר שלה בהתחלה זה יהיה קשה מאד והיא תבכה אבל תהיי חזקה תני לה לבכות רבע שעה או עשרים דקות והיא תבין ותתרגל זה ממש קשה אבל חייב

שפרה זאת עצה חסרת אחראיות. דמייני שהיית מגיל 0 ישנה עם אמא ויום אחד היא פתאום לא שם ואת צורחת 20 דקות ואין מענה ואת בחדר לבד בחושך? אבוי לתת לילד לבכות רבע שעה עשרים דקות זה מלא זמן ולדעתי עושה נזקים לילד גם לטווח ארוך. עצתי היא להתחיל תהליך הדרגתי שבו היא ישנה לא איתך במיטה אבל את נשארת איתה עד שהיא נרדמת ומלטפת ואוהבת וגם בימים הראשונים ישנה לידה. כדי שאם היא תתעורר באמצע הלילה ולא תהיי שם שלא תכנס לחרדה. כי היא רגילה מגיל 0 שאת שם. עם הזמן אחרי שהיא התרגלה לישון במיטה שלה תפסיקי גם לישון איתה בחדר. אבל בקיצור בדברים כאלה זה תהליכים הדרגתיים

וודאי שלא בחושך אפשר לשים מנורת לילה וודאי שתהיי לידה בזמן הזה אולי בהתחלה לא עשרים דקות אבל כן לתת לה גם קצת לבד ובהדרגה לשים לה מנגינות רקע להיות בהאזנה שהיא בסדר נכון גם בהתחלה זה קשה לך אז אפשר גם להביא אותה אליך אחרי זמן שאת מרגישה שזהו,מספיק ומניסיון זה אף פעם לא משתנה לחלוטין הגדולה שלי בת שלוש ותמיד באמצע הלילה היא באה להמשיך את השינה איתי

היי יקירה, זה באמת צעד קשוח גם לך וגם לה, הרי שתיכן רגילות להיות צמודות. איך היית רוצה שתיראה ההרדמה שלה ואיפה היית רוצה שהיא תישן?