אני חודש אחרי לידה, כל היום בבית עם הבייבי, בפיג'מה עם הקילוגרמים העודפים שנשארו מהלידה (חמסה, טפו! לא הרבה בכלל). אתמול בעלי נסע לערב הוקרה פלוגתי אחרי שהיה 4 חודשים במילואים בתוך עזה. נשארתי עם הקטנים בבית (בן חודש ובן שנתיים). כשהוא חזר, הדבר הראשון שהוא אמר לי, עוד לפני שלום- "את הכי יפה שם! לא באת איתי, אבל היית הכי יפה! בפער מכולן!" נמסתי.. אח"כ הוא עוד לקח את הקטן, החליף והרדים אותו ושלח אותי לישון. זכיתי בו.