לעזעזל כל פעם נופלת בפח הזה! הבת שלי אוהבת את חמותי והיא אותה מאוד, אנחנו גרים דלת ליד דלת, היא בת 2.5 ולפעמים הקשר אובססיבי ביותר. בכל פעם שאני שמה גבול ואומרת ״הולכים הביתה״ אני נותנת לה התרעה לפני, מכינה אותה מתי זה קורה אבל לרוב היא מתקשה מאוד לסיים את הביקור ולבוא איתי בשמחה. היום זה היה חריג וכבר קרה לי בעבר מקרים כאלו שזה שילוב של עייפות כי מאוחר ועקשנות שלה שהיא לא רוצה ללכת ורוצה להישאר. הקריאות שלה בבכי ״סבתא סבתא״ הם משהו שאני פשוט לא מסוגלת להכיל זה מעצבן ומכעיס אוצי ברמות כי זה יושב לי על נקודה שאני פשוט חושבת שהקשר בניהם מזיק וקשה לבת שלי, הוא עובר הרבה פעמים את גבול הטעם הטוב באופן שבו הן ״מבלות״ יחד. וכשהיא מתנהגת ככה, אני מאוד מתקשה להכיל את זה היום מאוד כעסתי עליה על התגובה שלה, הרמתי את הקול והפצרתי בה להפסיק לבכות מה שלא אופייני לי כאמא בכלל. בקיצור זה מוציא גם ממני רגשות שליליים ביותר!!! מה לעשות? מה אפשר לשנות כדי לא להגיע למצב הזה?! זה מתסכל אותי מאוד מאוד