באותה בעיה עוקבת

התמדה! להרדים אותה מלכתחילה במיטת תינוק ושמישהו יהיה איתה ואז שהיא קמה שוב להתעקש לקום ולהרדים אותה שם שוב ושוב עד שהיא תתרגל

וגם להסביר לה שהיא גדולה והיא צריכה לישון במיטה שלה

אני לא יועצת. אבל אמא לשניים. (: כל הנושא של הרגלים בגיל הזה צריך להיות כבר במגמת למידה. אם את עושה את המעבר בשבילה שהיא ישנה את לא מקנה שום הרגל. השינויים כוללים חינוך (ולפעמים גם בכי של יום-יומיים) אבל אם את יודעת שזה טוב עבורה ועבור יכולות שאת רוצה שיהיו לה בגיל הזה כמו להירדם לבד זה ממש אפשרי וגם לטובתה. כמו שאם את רוצה שהיא תלמד לאכול באופן עצמאי את נותת לה כפית ולא מאכילה ככה גם אפשר לשים אותה במיטה לידך ולהגיד לה שעכשיו הולכים לישון ואת פה בשבילה. לא ללכת בזמן הזה ממנה. לשבת מולה כדי לא לתת לה להרגיש נטישה אבל כל כמה דקות לחבק או ללטף ולהחזיר למיטה עד שהיא תרגיש שהמיטה היא מקום בטוח עבורה ושהיא יכולה לישון בה ואת שם בשבילה ממש קרוב. מנסיון השלב הראשוני של הפעמיים הראשונות מלווה בבכי כי זה שינוי בהרגל עבור כל ילד. אבל הבטחון של ההורים כמו בכל שלב חינוכי הוא החשוב. כמו שמלמדים ילד הכל!! אם לא תוכלו להכיל בכי זה יהיה בלתי אפשרי. תמיד אפשר לתת לאבא לעשות את התהליך ביומיים הראשונים של הבכי (: