כן החלטתי שהם יכולים לקפוץ לי... זה אני גופי ומשפחתי

בסוף בנקודת זמן הזו יש לנו אינטרס מנוגד עם העבודה. יכולה להגיד על עצמי שאני אדם סופר חרוץ, עובדת המון שעות ביום ויותר מרבים אחרים כולל בהריון. אבל עכשין בחודש שמיני לא מעוניינת לקבל עבודה נוספת ורוצה לסיים מה שכבר יש לי והמנהלים לא תמיד מתים על זה.

מבינה אותך ממש. גם אצלי זה ככה. גם בהריונות הקודמים עשו לי פרצופים על כל דבר, ובטח עכשיו. אבל לא אכפת לי, אני בשלי, לא משתפת בתוכניות שלי. שאלו אותי כבר כמה פעמים אם אאריך את החלד ואני לא מספקת תשובה מפורטת, שלא יפתחו עיניים מעכשיו. וזהו מורידה את הראש כדי שלא יקלטו אותי ברדאר, ושלא יהיה מה להגיד עליי.

אני אחות במחלקת אשפוז. הרבה התרוצצויות ועבודה קשה. הריון קודם עבדתי ממש ממש עד הרגע האחרון, וזה התאפשר רק בגלל שהיה אז סגר ראשון/שני של הקורונה, כולם פחדו לצאת מהבית אפילו בשביל להגיע למיון, גם לא היו ניתוחים והמחלקה היתה ריקה. היו משמרות עם יותר צוות מטפל מאשר מטופלים. עכשיו.... עמוס כל הזמן אני שבוע 31 וכבר קשה לי. האחות האחראית שלי ושתי הסגניות שלה ניסו כל הזדמנות לדבר איתי בשביל לגרום לי להישאר עוד קצת, אפילו לפחות משמרות, אבל חאלאס! שיעזבו אותי בשקט! ניסו לנגן לי ששימוש ממושך בימי מחלה במקום משמרות יוריד את קצבת דמי הלידה (זה נכון, אבל לא אכפת לי) וכשזה לא עבד להם הם ניסו לגרום לי רגשי עם אמירות שקשה ככה לסגור סידור עבודה. למה לעזאזל זה צריך לעניין אותי??? ואם הייתי עכשיו בשמירת הריון, או יולדת, היה להם מה לעשות? לא! אז די!! 🤣