היי בנות צריכה לפרוק ביום שני לפנות בוקר ילדתי. לידה רהיעית ורגילה שעל פניו הייתה אמורה להסתיים חלק במהלך הלישה התפוצצה לי ציסטה שהייתה שם מזמן והפכה לגוש המטומה ענקית (גודל של תפוח בערך) יום אחרי בשלישי בצהרים התנתחתי . זה היה בלתי נסבל (לא יכולתי לזוז, לנשום,בטח שלא להשתין לא לשבת כלןם כלום כלום) הכניסו אותי להרדמה כללית ויצאתי יותר טוב ועדין קשה מאוד . ביום חמישי השתחררתי לבית.. אני הולכת , עדין קשה לי .. לשבת עוד לא והשיפור מיום ליום הוא ממש קטן וגם בלי קשר קשה לי .. מבנאדם פעיל מאוודד ניידת מסיעה מקפיצה מתקתקת , להתכופף להרים משהו קשה לי ..לעשות שירותים, להרים משהו..הכל קשה יש לי פחד בלב של מה יהיה..איך אני אסתדר עם 4 ילדים , יש לי בעל מדהים שפירפר השבוע אבל עדין אני הדומיננטית בבית עם הילדים ..הוא יותר בחוץ הוא גם התחיל לימודי משפטים! הוא מתחיל סמטסט חדש מחר וצריך לנסוע מחוץ לעיר! לי יש עבודה שדורשת (אל תשאלו שאלות אבל פה ושם אני עובדת טלפונים, מיילים, סידורים שאפשר מהבית) וכאילו אני בחרדה כזאת איך נעשה ..איך אני אסתדר ..הלילות..ואם יהיה גזים? וההקפצות לבתי ספר? וכל זה ..בנתיים בעלי על זה אבל לא לתמיד .. עד מתי? באיזה שהוא שלב אני אצטרך לחזור לזה.. ואיך אני אעשה את זה עם תינוקת קטנה? אני מפחדת כזה מבפנים.. ויש לי רצון לבכות למרות שעד כה היה בסדר איתה והילדים התלהבו והתרגשו ממש והבית הצלחנו כולנו ביחד כמשפחה לשמור עליו ממש מסודר ונקי וקנינו אוכל מוכן לשבת והיה סה"כ שבת נעימה ובסדר..אבל זה כנראה כמו התקף חרדה כזה