היי בנות סתם כדי לפרוק , מה מעציב אותכם כרגע מה יושב על ליבכן ? אצלי - הלילות ללא שינה מתישים אותי אני קמה לבד לתינוקת (בת חודש)
הריון ולידההריון ולידה
💬33 תגובות

תגובות (33)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 בפברואר 2024 בשעה 01:01
אצלי זה שאני עוד מעט מסיימת חופשת לידה ואין לי מקום עבודה לחזור אליו(פוטרתי אחרי קרוב ל 4 שנים) ואצטרך לחתום אבטלה ולחפש עבודה עם כל מה שמשתמע מכך. קו״ח ראיונות בייביסיטר לילדה וכו וכו. אין לי כוחות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 בפברואר 2024 בשעה 01:14
הבת שלי בת 8 חודשים בזמן האחרון קמה המון בלילות ועכשיו קמצי אחרי רק שעה של שינה עצבנית ועכשיו אני כועסת על עצמי יודעת שכולנו בני אדם וחוסר שינה מוציא דברים פחות יפים אבל זה לא מצדיק ומרגישה חרא של אמא
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 בפברואר 2024 בשעה 01:49
שלי בת 6 שבועות תכף... גם אני קמה אליה לבד כי בעלי עובד כל היום. אנחנו גרים עדין אצל ההורים ואני רוצה להישאר עוד קצת, עד שתהייה בת חודשיים ובעלי ממש רוצה לחזור כבר הביתה וממש ממש ממש מתעקש על זה שנחזור עכשיו. מצד שני הוא חוזר הביתה רק ב 9, 10 בלילה אז מה אכפת לך... זה עזרה בשבילי וגם חברה כי בבית פה תמיד יש מישהו ושם אני אהיה לבד כל היום. קיצר באסה ממש.. לא יודעתמה לעשות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 בפברואר 2024 בשעה 02:52
מצד אחד מאוהבת בתינוק מצד שני תינוק ראשון זה כאפה חח העייפות באמת גומרת וזה קשה ומתגעגעת לספונטניות אבל אין זה כאילו המחשבות המעצבנות עולות רק שעייפים מדי חייב לבקש עזרה כדי לא להגיע לדכדוך הזה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

מרגישה צורך לפרוק... אני חצי שנה אחרי לידה, ילד ראשון עם בעלי שהוא החבר הכי טוב שלי בעולם ואהבת חיי אני בת 25 והיחידה מכל החברות שלי שנמצאת בסטטוס של נשואה עם ילד. הבן שלי הוא אהבת חיי, אני מברכת עליו ומתפללת עליו בכל יום שבורא עולם ישמור לי עליו ומודה עליו בסוף כל יום... דבר שלא היה לי לפני בכלל כמעט כי לא היית קרובה לדת מי יודע מה אבל מאז הלידה מרגישה שמאוד התקרבתי. כשהוא נולד הייתי בהיי, לא הייתה מאושרת ממני בהתחלה גם לא הבנתי למה כולם שואלים אותי אם אני בסדר כאילו מצפים לשמוע שלא... הייתי מאושרת כמו שבחיים לא הייתי. אחרי שלושה שבועות מהלידה בערך התחלתי להרגיש קצת ירידה באנרגיה... זה התחיל בזה שכשהחושך היה יורד הייתי מרגישה צורך לבכות בלי להבין למה, ולאט לאט זה גלש גם לשאר חלקי היום... לא הרשיתי לעצמי לחשוב שזה דיכאון אחרי לידה חלילה כי מאוד פחדתי מהנושא הזה עוד לפני הלידה כי בעבר התמודדתי עם דיכאונות ולא העזתי ללכת בכלל לכיוון הזה בתקופה שאני מרגישה צורך להיות חזקה מתמיד. כל כך כעסתי על עצמי אם הרגשתי בסוף יום לא שמחה ולא בהודיה על המתנה המדהימה שקיבלתי, אבל לא עצרתי לרגע וחשבתי על השינוי המטורף שאת עוברת כשאת הופכת לאמא לראשונה. היום, חצי שנה אחרי אני מבינה שזה לא היה דיכאון אחרי לידה.. אני מבינה שעם כמה שאני שרופה על הבן שלי והוא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, מנטלית החוויה מרגישה כאילו התנגשה בי משאית. כמה החיים משתנים, כמה הזוגיות משתנה, כמה אנחנו משתנות... דברים מקבלים פרופורציות שונות לחלוטין, החופש שלך פתאום מקבל משמעות אחרת בדברים הכי קטנים (גם סתם לקפוץ לחנות בקניון הופך לטקס הכנת תיק קיפול עגלה ונסיעה מלאה תפילות שלא יבכה כשאת על ההגה), הרגשתי כל כך לבד אפילו שבפועל לא היה לי רגע לעצמי. אז לכל מי שמרגישה כמוני, זה בסדר לומר שקשה וזה לא אומר דבר על האהבה שלנו לילדים שלנו וחיבוק גדול לכל מי שמזדהה ואין לה למי לפרוק כי החברות לא קרובות לסטטוס🫶🏼 תודה שקראתן עד לפה🙏🏼
הריון ולידההריון ולידה
💬12 תגובות❤️8 אהבה👍31 לייקים