מרגישה פשוט נורא...אתמול בסקירה שנייה שהייתה אמורה להיות כ"כ משמחת הרופא אישש את הפחד הכי גדול שלי שכנראה יש לי צירים מוקדמים. צוואר הרחם שלי התקצר ביום מ 38 מ"מ ל 29-30. משם טסתי למיון. לא הסכימו לחבר למוניטור צירים. התפרקתי שם. אחרי 3 שבועות שאני סוחבת כאבים שונים ואולי צירים אני יושבת שם ומרגישה שאולי חלילה הכל נגמר. לצוות לא אכפת, כי אני שבוע 22, אז אין באמת מה לעשות...מרגישה שכל האוויר נגמר לי.אם יחידנית, הורים מבוגרים, שנתיים של טיפולים, כולל הפלה מוקדמת אחת, נלחמתי על ההריון הזה, נלחמת כל רגע. אם מישהו היה נותן נרות לפני או משאיר להשגחה או עושה מוניטור אולי הכל היה נמנע...אבל כל הזמן שלחו הביתה...לא יודעת איך מתאוששים...באמת אין לי אוויר....