אני כועסת!!! אני אקדים ואומר, לא מחפשת נחמה , מחפשת לפרוק. יש לי 3 בנות, 2 הגדולות על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה (ב"ה) הריון 4 שהתגלה בהפתעה (מבחינתי משמחת מבחינת בעלי קצת פחות) בעלי, גבר מצוי שאם כבר יש הריון לא רצוי מבחינתו שלכל הפחות זה יהיה בן. אמה מה....רצה הקב"ה והזרעים ואתמול בסקירה ראשונה , עוד בת. אני אישית רגועה בעיקר כי נאמר לנו בייעוץ גנטי שעשינו בגלל הבנות שגם ככה הסבירות של הישנות אוטיזם כשיש 2 ילדים מאובחנים עולה והוא עולה עוד יותר כשמדובר בעובר ממין זכר!!!! הרצון היחיד שלי לבן נובע נטו מתןך הרצון שבעלי יהיה מבסוט , בכללי , קשה לי לראות את עצמי מגדלת בן . משם לפה.... בעלי לא היה איתי בסקירה וכשחזרתי הביתה הוא בא ביציאה מפגרת "אני רואה שאת שמחה" לא הבנתי , אני אמורה להיות עצובה? ואמרתי לו שהוא אחראי אם זה בן או בת, ברוב טיפשותו הוא עונה לי "איך אני קשור?" עזבו שהסברתי לו את זה בעבר....אבל בחייאת הזרעים שלך קובעים אם זה בן או בת!!! בקיצור הטיפש בדכאון... הוא סיפר לאמא שלו כמה ימים קודם על ההריון והיא גם כן פרופסור למדעי תפוחי האדמה אמרה לו שילדים צפופים יותר סיכוי שזה גם בת ושצריך להתפלל..... אתמול סיפרתי לה שזו בת...."זה כי את חושבת על בנות" לא נורא ממשיכים עד שיהיה בן ...שאלתי אותה אם היא תגדל אותם? עד איפה מגיעה הטיפשות!!!!!!! אני מרוצה שיש לי בנות אין על בנות כנראה במקרה של בעלי גם הטבע הבין שאם כבר מתרבה עדיף בבנות חחחח