רוצה קצת לפרוק, אני בהריון חודש שלישי, כן זה רק ההתחלה. אני בקושי מצליחה לתפקד אני מנסה לעבוד כדי שלא הכל יפול על הבן זוג שלי. למרות שהוא רק בעד שאני אעבוד משרה חלקית וארוויח 3 אלף בחודש. אבל יש לי מוסר עבודה להרוויח יותר ממינימום, אבל אני לא יכולה .פיזית קשה לי, אנחנו בעד ההריון הזה, ואני הכי שלמה עם ההחלטה שלנו להביא את התינוק הזה לעולם באמת . אבל קשה לי עם העובדה שאני לא מצליחה לשמור על עבודה. לפני ההריון עבדתי בגן ילדים וכשהם חזרו לעבוד לא חזרתי איתם כי שם באמת היה פיזי, כולן עשו הכל ולא רק להיות עם הילדים. ומאז אני לא מצליחה לשמור על עבודה, נהיה לי קשה לקום בבוקר, נרדמת תוך שניה ב20- 21 בערב שהייתי נרדמת ב22 וקמה ב5 בכללי.. קשה לי וזה מעצבן ובא לי לבכות . אבל אני שמחה שהשארנו את ההריון הזה אבל קשה לי בידיעה שהוא קורע את התחת ואני לא מצליחה לעזור לו. למרות שמצבינו הכלכלי טוב (חמסה חמסה חמסה). אבל עדיין לא הייתי בסיטואציה כזאת בחיים שקשה לי לקום ולעבוד אני בן אדם עם מוסר עבודה.