היי בנות, התייעצות❗️🙏 כל שבת שאני ובעלי נוסעים לחמי וחמותי חוזרים מותשים עייפים וכואב לנו הלב. יש לנו תינוקת בת עשרה חודשים ברוך ה׳ ילדה מצחיקה חייכנית תוססת ואנרגטית בוגרת אף פעם לא בוכה סתם ברמה שאני בקושי מכירה את הבכי שלה אין דברים כמוה! היא לא נמצאת במסגרת היא איתי בבית כי אני כרגע בהריון נוסף ברוך ה׳.. יש לה קטע שהיא ממש נלחצת מהמשפחה של בעלי איך שאנחנו נכנסים בדלת וסבא/דודים שלה ניגשים אליה ישר בכי הכי מוגזם שיש היא נהיית אדומה נזלת סנטר רועדת ממש משקשקת היא לא יכולה שיתקרבו אליה, מסכנה שלי היא פשוט כלכך פוחדת !!! ישר אני מרחיקה ממנה את כולם מבקשת שיסתכלו עליה רק מרחוק ולא יתקרבו וילחצו עליה ושיתנו לה להתרגל! אז ישר אחרי שאנחנו אומרים שלום אנחנו נכנסים לחדר רגע לנסות להרגיע אותה וגם שם עדיין היא שומעת קולות מבחוץ ובוכה ממש כבר חלשה מרוב בכי. ואז כמובן בקידוש אותו סיפור בוכה עלי לא רוצה שאף אחד ירים לא מצליחה להירגע עד שאנחנו יוצאים איתה לבחוץ מנדנדים עם העגלה ונותנים לה קצת שקט וקצת לישון וכמובן שכל השהות שלנו נהרסת כי אנחנו לא מספיקים לשבת להיות עם אף אחד (לא שזה מעניין אותי יותר חשוב לי שהבת שלי לא תתעלף לי מרוב בכי) אני לא יכולה לתאר לכם כמה קשה לי לראות אותה ככה פשוט הלב שלי נקרע אני מחבקת אותה כלכך חזק מנסה להעניק לה ביטחון להסתובב איתה קצת ליד כולם שתראה שזה בסדר והיא פשוט קוברת את הפרצוף שלה בצוואר שלי ורועדת קשה לה ממש😔 בשבת בבוקר היא קמה קצת יותר רגועה אחרי שישנה טוב פחות בכי היסטרי אבל עדיין לא רוצה שיתקרבו ויגעו ומפחדת לזוז ממני ואם מרימים אז מתחיל בכי בקיצור ככה אותו סרט כל שבת זה התחיל בערך מגיל 3/4 חודשים שהיא התחילה לזהות אנשים ונמשך עד עכשיו אני לא יודעת כבר איך להקל עליה עם המצב האם ללכת בתדירות יותר גבוהה כדי שתתרגל או להפחית (בדרך כלל אנחנו נוסעים פעם בחודש לשבת) **יש לציין שהמשפחה של בעלי משפחה מרובת ילדים (12🪬) וארבעה נשואים אז כשאנחנו נפגשים יש התקהלות והמולה ממש גדולה זה המקום היחיד שהיא הולכת אליו ויש כלכך הרבה אנשים שרוצים אותה ונידבקים אליה ומנסים לקחת ולהרים וזה בטח עוד משהו שמוסיף לה.,, אשמח לשמוע מאמהות שעוברות/עברו את זה גם עם התינוקות איך עוזרים להם להתגבר?? אני באמת כלכך מותשת כל שבת שאנחנו צריכים לנסוע ממש לא באלייייי כי אני לא רוצה לעשות לה את זה😫