אל תכניס את עצמך ללחצים תגיעי לגשר תחצי אותו והרבה תפילות

לתת לילד הגוף זמן שרק את והוא ביחד!!! שהקטן ישן לתת לגדול את מלא תשומת הלב (גם לא כל הזמן אלא בזמנים שלך נח ואת לא צריכה לבשל לשטוף לסדר להכין וכו') וגם כל הזמן לערב אותו בטיפול כמובן במה שאפשר ולדעת שמותר לו לבכות מותר לו לרצות שתרימי אותו אבל עכשיו את לא יכולה כי את מאכילה את הקטן אז הוא יכל לשים עליך ראש או לידך ואת יכולה ללטף או משהו כזה. ולשחרר ממש לשחרר הרבה הרבה דברים שלא הכי קריטיים נגיד אצלי הוא יכל להפוך את כל הארון כלים שאת מניקה או מאכילה את הילדה ואני משחררת אחרי זה כמובן אוספת. אבל ממש מה שאפשר לשחרר מעולה וכמובן להמשיך להרעיף אהבה ולא להפסיק להגיד שרת אוהבת אותו ולהעצים כל דבר טוב שהוא עושה אם זה להביא מוצץ ואם זה ללטף או להצחיק ממש להגיד כל הכבוד ושבח אותו

וגם ברגע שאת תלדי הכל יכנס לאיזה מהלך מסויים כמובן שיקח שבוע שבועיים לקלוט את המצב אבל זה מתאזן ונהיה קל יותר עם הזמן ופשוט מוצאים את הסדר יום והנחת ובסוף הכל נכנס לתלם מסויים שכולם סבבה ואתם מבינים על איזה גל משדרים ולא להיחלץ בכלל מאתגרים הם עוברים ובסוף את כל כך כל כך ץהני משניהם ביחד... לי יש הפרש של שנה חודשיים הבן שלי בן שנה ותישע עוד רגע והבת בת חצי שנה ממש עכשיו חגיגה והם משחקים ביחד כל כך יפה צוחקים ומצחיקים וממש מתלהבים לראות אחד את השניה... והגדול כמובן שגם מרביץ וגם לזה יש תגובה אבל בסוף זה אחד הדברים הכי יפים שיש כמובן שזו גם החוויה שלי בתור אמא ואני בטוחה שגם את תהיי מדהימה