עוקבת

קודם כל חיכינו שהילדה תראה מוכנות ורצון. התחלנו קודם כל במשך חודש כזה להכיר לילדה את השירותים, בלי להוריד טיטול, לתת לה לשבת לפני מקלחת ,להרגיש את זה. אחר כך הורדנו את הטיטול בבוקר, לקחנו אותה לשירותים ןבמהלך היום כל איזה שעה הזכרנו, או הגננת בגן, ללכת לשירותים גם אם היא מרגישה שאין. בימים הראשונים פספסה קצת, לא הראנו שום לחץ, אי נוחות או משו, ממש בסוג של אדישות אולי, אבל אדישות מכילה, אמרנו לא נורא, בואי נחליף בגדים, ושוב לשירותים. כשנגמרו הפספוסים ממש תוך יומיים, שלוש. לקחנו משהו כמו חודשיים שראינו שבבוקר היא קמה יחסית עם טיטול ריק או כמעט ריק, ואז פשוט הורדנו גם ללילה. פיפי שניה לפני שעולים למיטה. שתי לילות היו פספוסים, אחר כך הפסיק וזהו

חשוב אבל ממש להתמיד, אם הילד מוכן, להתמיד פשוט, גם אם מפספס ואין עצבים להתחיל להחליף הכל וכו', עדיין להתמיד. ההתמדה זה הדרך

עדי בחודש הראשון גם שיצאתם בחוץ ונגיד לא תמיד היו שירותים קרובים הייתם בלי טיטול? ומה לגבי נסיעות ארוכות אם יצא שהיו כאלה?