טוב החלטתי לספר עכשיו את סיפור הלידה שלי כדי לפאר את שם ה׳ ולא אחרת.. ב23/1 אני עם צירונים והפרשה דמית מגיעה למיון עושה מוניטור צירים לא סדירים ונשלחת הביתה כל הלילה עם צירים סבילים ולא הרגשתי צורך לבדוק מרגישה אותם לאט לאט צפופים יותר מעירה את בעלי שישר אומר לי תתאפרי תתארגני ויוצאים כל עוד הצירים היו סבילים.. וזה מה שעשיתי 7:00 יוצאים למיון הצירים מתחזקים באוטו הגעתי עם פתיחה 1 צוואר מחוק 90 אחוז בדקו אותי ב8:00 ככה הצירים כואבים יותר ויותר ואני מבקשת חדר לידה ואפידורל בדקו שוב ב10:00 פתיחה 2.5 וישר חדר לידה ואפידורל.. הכל התקדם כמו בספר אחרי האפידורל נרגעתי ויכלתי לדבר היו ירידה של הצירים אז שמו פיטוצין שגרם להאטות בדופק של העובר המוניטור שם צפצפף די הרבה לפי מה שזכור לי המיילדת התעקשה ללדת אותי לידה רגילה כי באמת התקדמתי יפה ולחצתי יפה אחרי 40 דקות של לחיצות הוא יצא מונח עלי ולא בוכה ה׳ שמע את התפילות שלי באותם רגעים שאני אומרת בכל מזמורי תהילים ומחזיקה אותו נכנסו רופאים ששואלים אותי שאלות אם לקחתי כדורים כלשהם בהריון ועניתי שלא.. לא הבנתי מה קרה הכל היה בסדר העובר שלי היה בריא בבטן הכל היה טוב פשוט כנראה שלא הקשיבו מספיק למוניטור העובר היה במצוקה ובלע מים מקונילים נתנו לו חמצן ומשם טיפול נמרץ אני אחסוך את ההליך הרפואי שהוא עבר והבדיקות כל הבדיקות תקינות והרופאים נשארו פעורי פה היה כאן רחמים וחסדים של ה׳ יתברך בכל צעד וצעד יכולה לומר שהרגשתי את ה׳ איתי בלידה בלחיצות שלחצתי הוא יצא במהירות ערב טו בשבט נולד והשם שקיבל מיכאל מי כמוך באלים ה׳ תודה שזיכה אותי לפרסם את הנס הפרטי שלי יש כמובן מעקבים איתו אבל הילד שלי בריא בזכות רחמיו של הקדוש ברוך הוא תודה לה׳ על הכל🙏🏼