טריגר לידה שיקטה אני כמעט שבוע 20 לצערי לאחר הרבה בדיקות, הריאות של העובר לא מפתחות עקב ציסטות בצוואר כך שנותנים לעבור עד שבוע 30 לשרוד, אני בשנה אחרונה עברתי הפלה נספגת +הפסקת דופק שבוע 13 שהיה גרידה כרגע ההמלצה היא להפסיק את ההריון לצבע גרידה אך אם אני מעוניינת לעבור את התהליך כלידה שקטה , זה אפשרי?

היי לפני חודשיים קיבלתי מחזור ואז שמתי נובה רינג והצמדתי לחודש לאחר מכן.. לפני 3 ימים הורדתי ועדיין לא קיבלתי מחזור.. יש מצב להריון? יש בדיקה שאפשר להשתמש בכל שעות היום ולא בפיפי הראשון של הבוקר?

פרסום הנס! בפתק של שנה שעברה ביקשתי להיות בהריון , ביולי נכנסתי להריון , לצערי הפסיק הדופק בספטמבר ועברתי גרידה, עולמי חרב עליי. היום תודה לאל ברוך השם עמדתי מול נרות החנוכה שאני בשבוע 6 🕎🪬❤️

מאיזה גיל שמתם את הבייבי לישון על הבטן? (בלילה)

צריכה את עזרתכן , יום אחרי החג אנחנו הולכים לעל האש אצל המשפחה של בעלי. הבעיה שיש שם מלא יתושים כי זה במושב ואנחנו עם תינוקת בת 3 שבועות !! מה עושים? וכן הם יושבים בגינה עם כל היתושים

סיפור הלידה שלי אשמח לשתף את סיפור הלידה שלי בחמישי בערב, בתאריך המשוער התחילו לי קצת צירים, בגלל שכל חודש תשיעי היה לי קצת צירים אמרתי שאלך לישון ונראה אם זה באמת או לא.. ביום שישי בבוקר התעוררתי בחמש ולא הצלחתי לחזור לישון , הרגשתי שזה יקרה היום.. ב 09:30 התחלתי לתזמן, ציר כל שש דק, אחר כך נהיו צפופים יותר והתחברתי לטנס, כמה שעות של צירים סדירים כל שלוש דקות בערך, ׳לפי הספר׳ כביכול כבר צריך לצאת לבית חולים אבל אני מרגישה שזה עוד לא זה, שזה אמור להיות כואב יותר ( למרות שזאת לידה ראשונה ואני לא יודעת איך זה אמור להרגיש) מתייעצת עם שכנה שלי שהיא מיילדת והיא אומרת שכדאי ליסוע 13:30 יצאנו לבית חולים, בדרך אני אומרת לבעלי שיתכונן שיחזירו אותנו הבייתה ושלא יצפה ומקסימום עשינו בדיקה של הריון עודף… מגיעים לעין כרם, מחיקה 80 אחוז פתיחה 1. אוקיי נושמת עמוק, מתלבטים מה לעשות עוד שעה שבת ואנחנו דתיים, אני לא רוצה להעביר את הצירים בבית חולים ומי יודע כמה זמן ייקח לזה להתפתח. לא בישלנו לשבת כלום אז החלטנו ליסוע להורים שלי למרות שממש לא רציתי להעביר שם צירים.. הגענו להורים דקה לפני שקיעה, בנסיעה כבר קשה לי לשבת ומאז שהגענו להורים הצירים נהיים כואבים יותר אני מנסה לחכות כמה שאפשר, בנתיים ההורים שלי ובעלי עושים סעודת שבת, אני לא מסוגלת לאכול כלום וכל פעם שיש ציר בעלי עוזר לי.. באשיזהו שלב זה כבר נהייה ממש כואב וחזרנו לבית חולים פתיחה 3.5 נכנסים לחדר לידה ישר נכנסת למקלחת ומנסה להעביר צירים בטוב, אחרי כמה זמן המים כבר לא עוזרים לי ואני יוצאת, מנסה קצת גז צחוק … בערך ב04:00 לפנות בוקר אני כבר מבקשת אפידורל, כלכך רציתי שלא אבל אני כבר מהבוקר עם צירים סדירים לא מצליחה לנוח וכמעט אין הפסקה בין הצירים . בנוסף גם הקאתי 6 פעמים במהלך הלילה ולא אכלתי כלום ולא הצלחתי להכניס כלום לפה והייתי חלשה סוף סוף אחרי האפידורל לא מרגישה כאב אבל לא ממש מצליחה לנוח, לא נוח לי עם כל החוטים של הנוזלים אנטיביוטיקה ( gbs חיובי) והמוניטור שלא מפסיק לזוז ולצפצף, כל פעם שאני מנסה קצת לנוח נכנסים כדי להחליף אנטיביוטיקה/ לסדר מוניטור/ לבדוק פתיחה ואני כבר מותשת.. 09:00 בבוקר פתיחה מלאה אבל המים לא יורדים והראש קצת גבוה, מציעים לי לפקוע מים, אני כלכך מותשת שכבר לא אכפת לי מה יעשו למרות שממש לא רציתי התערבויות פוקעים את המים, הרופאה בודקת לי שוב ואומרת שבגלל שהשק ישב בפתח חשבו שיש פתיחה מלאה אבל אחרי שפקעו אותו אני באמת עדיין בפתיחה תשע מתישהו אני בפתיחה מלאה אבל הראש עדיין גבוה מציעים לי פיטוצין כדי לעזור לראש לרדת שוב אני מסכימה בלית ברירה, שיעשו מה שהם רוצים העיקר שאני אלד המיילדת עושה לי קצת תרגילים וזה טוב ( ובאותו רגע כלכך חבל לי שכבר עברתי שלוש מיילדות ורק היא הייתה ערה לזה שצריך קצת להזיז אותי) לפני שהמיילדת מכניסה לי פיטוצין אני אומרת לה שאשמח שיקראו למרדים כי האפידורל כבר לא ממש משפיע ואני מרגישה חזרה את הצירים היא אומרת שכמה דקות הוא פה ובואי נתחיל פיטוצין המרדים לא מגיע ואני עם כאבי תופת, מבקשת שיפסיקו את הפיטוצין מפה הכל קצת מעורפל לי כי פשוט סבלתי מכאבים, שכבתי במיטה בלי יכולת לזוז, מרגישה את כל הצירים ובנתיים עם גז צחוק שקצת ממסטל אותי המרדים מגיע ושם לי אפידורל בפוש אבל זה לא משפיע ( בדיעבד כנראה הצינור יצא מהמקום) המיילדת אומרת שכדאי שנתחיל ללחוץ למרות שאני לא מרגישה לחץ, היא פחדה שעוד מעט אגיע לוואקום לפי הפרוטוקול אני כבר לא ממש שם, הגז צחוק צמוד אליי, ובכל ציר המיילדת ובעלי עוזרים לי לדחוף בשתי רגליים איפושהו אני עוד מצליחה לבקש שאני רוצה ללחוץ על הצד אבל אחרי כמה זמן המיילדת מחזירה אותי על הגב הרופאה נכנסת ואומרת שאם אני לא יולדת עד 13:40. אנחנו נלך לוואקום 50 דקות אני לוחצת, שומעת את בעלי והמיילדת במעורפל, הדבר היחיד זה שאני שומעת את המיילדת שאומרת שאולי היא תגזור אותי ואני צועקת לאאאא (היה לי קרע בכלי דם שדימם הרבה והיא חשבה שאני ממש נקרעת אז רצתה לגזור יזום) בשעה 13:40 התינוקת שלי יצאה ניצלתי מוואקום מניחים אותה עליי אבל אני כלכך מותשת שלא מצליחה להתייחס אליה, אחר כך תופרים אותי בלי הרדמה ואני מרגישה הכל ואני גם מבקשת שיעזרו לי להניק אותה בחדר לידה וגם זה לא קרה בסוף העיקר שהיא כבר אצלי חיה ובריאה בעזרת השם בלידה הבאה מחכה לחוויה מתקנת