סיפור חווית הלידה שלי ילדתי בהריון עודף בשבוע 41 פלוס 2. מהיום שהגיע התאריך המשוער ובדירבון בעלי התומך התייצבתי בבית החולים למעקב וניטור ההריון כל יומיים - שלושה. הפעם האחרונה שהתייצבתי ביחידה היתה בחמישי שעבר עם פתיחה 0 ומחיקה 60%, כשהמוניטור הצביע על ירידה בתנועות עובר ומהר מאוד התבהר שאני מבית החולים כבר לא אצא בקרוב. מאוד רציתי לידה טבעית ובית החולים תמך ודרבן ללידה טבעית ככל שניתן. התחלתי את התהליך בזירוז באמצעות בלון. חששתי מהזירוז, ובדיעבד למעט ההחדרה התהליך עצמו לא היה נורא בזכות טנס ומקלחות חמות. סיימתי את הזירוז עם פתיחה 2 ועברתי לחדר לידה (בגלל הממצאים מהניטור קיבלו אותי בפתיחה הזו). בחדר נלידה קיבלתי פיטוצין, התמודדתי עם הכאב עד מינון 10 עם טנס ומקלחות חמות. לאחר לא מעט שעות כאלו ביקשתי אפידורל. בפועל האפידורל הפסיק לעבוד באזשהו שלב, והכאב של מעבר מפתיחה 0 לפתיחה 9 ביומיים היה גבוה מאוד מאוד. לפנות בוקר חלה שוב האטה בתנועות העובר והתינוק המתוק נולד בקיסרי חירום בהרדמה מלאה. בנימה אישית - לא זכיתי לחווית הלידה שרציתי, ורחוק מכך. למרות התמיכה של בית החולים בכל החלטה בסוף בריאות התינוק מעל הכל. האכזבה אומנם קיימת אבל אחרי יומיים של כאבים הגיע הניתוח שהוביל ליום המאושר בחיי - כשפגשתי את הבייבי שלי. עבר שבוע ואני עדיין מאושפזת, ושוב המצב רוח לא מזהיר. מקווה שהסיפור הזה יחזק בנות אחרות - אנחנו מסוגלות להכל!! ובסוף המסע, קשה ככל שיהיה, מניב את התוצאה הכי מדהימה שיש! מקווה להשתחרר בקרוב 🙏