אני מרגישה שאני לא מצליחה להנות. תינוק מתוק בן 4 וחצי חןדשים, חייכן, סקרן. לא תינוק בכיין. באמת מתוק. מרגישה שאני כל בזמן דואגת. בודקת שהוא מתפתח כמו שצריך. כל הזמן שואלת למה הוא עושה ככה ולמה ככה. כל דבר מטריד אותי. אני מרגישה שאני משתגעת ולא מצליחה להנות מהגידול. הוא מתהפך מהגב לבטן, ממלמל, מחייך בלי סוף. כל הזמן אני בודקת אם הוא שומע, למרות שאין סיבה כי נדמה שהוא שומע. מזיז את הראש מצד לצד. לפעמים כשאני קוראת לו והוא לא מסתובב לצד שלי אני מתחילה להיכנס לסרטים שמשהו לא בסדר. או בפעמים שאני רוצה שהוא יסתכל כליי והוא מסתכל על משהו אחר זה שורט אותי ושוב סרטים אולי בוא לא יוצר קשר עין כמו שצריך למרות שהוא לגגמרי מסתכל ומשחק וכשמדברים איתו הוא מסתכל עלינו בעיניים. אני מרגישה שאני רודפת אחרי הוודאות שהכל בסדר. קשה לי נורא. אני גם ככה טיפוס חרדתי ברמות ולא יודעת איך לשחרר.