אני אומרת לילדים שלי 'אתה גדול' רק על דברים חיוביים ועל רווחים! לא על משהו שקשה לו ודורש דורש ממנו שינוי. למשל: אני מרשה לך... כי אתה גדול ויודע לשמור על זה אתה תחלק לכולם כי אתה גדול אתה יכול לבד כי אתה גדול לגבי גמילה ממוצץ אני עושה בהדרגה קודם מכינים אותו כמה ימים ואז יוצרים בית למוצץ שיישן שם במשך היום וייצא רק בלילה. בהמשך מסכמים איתו שבלילה אחרי שהוא נרדם את תחזירי את המוצץ לבית שלו. ככה באיזשהו שלב הם כבר לא כ"כ תלותיים וזה נהיה קל.. בן כמה הילד?

בידיוק נולדה לנו תינוקת חדשה במשפחה והגדול היה בן ארבע אמרתי לו אתה ילד גדול אתה כבר לא צריך את המוצץ אחותך כן צריכה היא קטנה אתה מסכים איתי אמר לי אני מסכים אמא ובלילה הוא ביקש הזכרתי לו את השיחה שלנו בבוקר שוב ובלילה למחרת שוב במשך שבועים ככה ואני מזכירה לו שהוא גדול והוא כבר לא צריך את המוצץ שלו אחרי שבועים זהו נגמר הסאגה הזאת של אמא מוצץ

אצןנו התחילה לקרוע את המוצצים אז הייתי חייבת לגמול, כל פעם שנקרע מוצץ זרקנו לפח את ה 2 האחרונים זרקה לפני שנקרעו בלילה היה בכי אבל נשארתי איתה וחיבקתי, 2 לילות מאתגרים ונגמר

את הבן שלי בגיל שנתיים וחצי לקחנו לקלינאית תקשורת בגלל עיכוב בדיבור. אחד הדברים הראשונים שביקשה זה שניפטר מהמוצץ. היא ציינה שלבן שלי גם היו שיניים עקומות שזה גם מהמוצץ ושלפעמים זה מסתדר לבד כשנפטרים מהמוצץ. לבן שלי אמרתי בתחילת השבוע שביום שישי נגיד ביי ביי למוצץ כי הוא גדול וזה לא טוב לשיניים שלו ונחליף את המוצץ במתנה. בכל יום הזכרתי לו והוא מאוד התרגש מהמתנה שיקבל. בבוקר זרקנו יחד את כל המוצצים לפח והוא קיבל את המתנה( קנינו לו משהו שידענו שיאהב). הוא מאוד התרגש וציפה במשך כל השבוע ובכיף וויתר על המוצץ. בלילה הראשון אחרי שזרקנו את המוצצים לא ביקש חזרה אבל לקח לו הרבה זמן להירדם. ישבנו לידו עד שנירדם. בלילה השני היה מאוד עייף ונרדם מיד אבל התעורר שוב בלילה ולקח לו הרבה זמן להירדם. אחרי שבוע בערך הוא התרגל ממש לישון בלי. ולהפתעתי אחרי חודש בערך השיניים התיישרו! הן ישרות לגמרי עכשיו- הוא בן 3. לא חשבתי שזה באמת יכול לקרות. גם קלינאית התקשורת שמה לב ואמרה לי בהפתעה גם שהשיניים התיישרו מאוד מהר. אז סה"כ הייתה חוויה טובה והבן שלנו עבר את זה כמו גדול. עזר לי להזכיר לעצמי שרוב הילדים בעולם עוברים את זה ולא חושבת שהרבה זוכרים את זה כבוגרים. אז אחרי כמה ימים מאתגרים זה לא משאיר טראומה. זה עודד אותי.