מרגישה אשמה אבל אין לי ברירה. הקטנצ'יק שלי בן שנה שיהיה בריא, ואני מתחילה להתעייף מההרדמות. ערב ערב מרדימה כבר 12 חודשים רצוף. עכשיו אני האמא שלו ועושה את זה לרוב באהבה אבל אני מתחילה לאבד את הסבלנות לאחרונה. כאילו הוא גדול כבר שיהיה בריא וכבד והוא זז המון ואני פשוט כל כך משוועת להרדמות עצמאית שלו אבל שום דבר לא באמת עובד. הוא כל הזמן חוזר להרגלים הישנים (ציצי בעיקר). אין לי בעיה עם שינה משותפת אבל ההרדמות מוציאות ממני את המיץ. אני לאחרונה מרדימה אותו בעצבים והוא בטח מרגיש את זה.. מה לעשות?

שבוע 13 דימום רציני, הלכנו לבית חולים ברוך השם יש דופק והעובר בסדר. יום למחרת התעלפויות , מישהי הייתה במצב דומה והכל היה תקין? הילד היה בסדר?

תינוקת בת חודשיים נכנסה לגן לראשונה ב1/9 מפתחת חרדה מכולם,הייתה מאוד חברתית עד אז ואוהבת אנשים. ועדיין בוכה שמגיעים לגן גננת מאוד נחמדה ומכירים מלא שנים

שם לבן מה יותר יפה?

ואייי מה יהיה עם הצרבות האלההה שבוע 37+3 עוד נשים סובלת כמוני?

כמה זמן אחרי השקיפות עושים את הבדיקת דם? אפשרי יומיים כזה?