הלוואי שאני בהיריון…🙌🏻

חייבת לפרוק כל כך קשה לי אני ארבע חודשים אחרי לידה כל היום בבית עם הילדה לא חזרתי לעבוד כדי לשבת איתה בבית היום היינו אצל המשפחה של בעלי הוא שתה נהנה אכל עם כולם בזמן שאני עם הילדה שלא מפסיקה לצרוח את החיים שלה פשוט לא נרגעת והוא פשוט לא התייחס המשיך בשלו כאילו אני לא רוצה לשבת לאכול לא רוצה לשתות משהן בקטנה בסופו של דבר עלו לי העצבים אמרתי לו שזהו נוסעים הביתה והוא פשוט התעלם ממני והמשיך בשלו לקחתי את הילדה ואת הדברים ונסעתי עם הילדה הביתה הוא חזר לבית רק אחרי שעתיים מסטול לא עיניין אותו בכלל איפה אני איפה הילדה עם הגענו הביתה כלום פשוט כלום אני כל כך מפורקת אני מרגישה כאילו אני איזה אוויר לא רואה אותי ממטר אני לא מפסיקה לבכות כל כך קשה לי באלי לקום ולעזוב הכל

אמת לא יודעת מאיפה התחיל 7/10 כולנו התעוררנו לבוקר של מלחמה לא ידענו עד כמה המצב חמור רק בהמשך היום של יום שבת קיבלתי ואכלתי כפה של החיים החלטתי שאני לוקחת /עושה השתדלות לשמור שבת ולקרוא שמע ישראל בלילה לאט לאט יקח על עצמי עוד משהו ועוד משהו אני לפני כמה שנים שסבתא שלי נפטרה האמונה שלי נפגעה בבורא עולם ואם לומר את האמת השבת שקראתה ב7/10 גרם לי להבין המון במיוחד שבככל לבנון היית אמורה לעשות את הטווח הזה אני מהצפון וחאמס שיבש להם תוכניות הרגשתי שה' נתן לי את החיים במתנה פשוט ככה עכשיו אני יודעת שיש פה הרבה דתיות ואני רוצה עזרה אני רוצה לקחת על עצמי צניעות !!!! השאלה כזו אפשר ללכת עם טייץ ארוך ? מותר חולצה קצרה איך זה עובד מבחינת צניעות תודה למי שקראה את הפוסט ארוך הזה

עדיף לא לבוא עם לק בידיים לחדר לידה?

נעליים ראשונות מומלצות?

לא מסוגלת כבר עם ההורמונים האלה די איך אפשר לנהל חיים ככה