נקודה למחשבה.. במשך כל החיים מכינים אותנו להורות להיות אמא להביא ילדים זה אושר , זה שמחה , נחת כשתגיעי - תגיעי לנחלה .. כשתגיעי תרגישי אושר שלא ניתן להסביר במילים . זה נכון אבל לא מכינים אותך לשינוי שהגוף לך הולך לעבור במשך 9 חודשים ואז ביום בהיר אחד נכנס לחייך דבר קטן וטהור שצריך אותך 24 / 7 לא משנה מה עברת לפני רגע איזה לידה איזה חוויה איזה טראומה זה מגיע ואי אפשר לעצור רק ללכת קדימה איך את מוצאת את האיזון? איך את מחייכת לאנשים שלא מפסיקים לשאול שאלות ולתת עצות ?כשאת כאובה מטחורים , קרעים ותפרים אולי מניתוח קיסרי ושבוע אחרי שכולם הולכים והבלונים של מזל טוב מתחילים לגרד את הרצפה כי האוויר שלהם יצא והבעל כבר חזר לעבודה ואת מוצאת את עצמך לבד איך את מרגישה? למה על זה לא מדברים? על זה שזה בסדר להרגיש לפעמים שקשה או עצוב , שיש אושר עצום בלב ומנגד את יכולה פתאום לבכות סתם ככה באמצע היום. שאת חייבת למצוא מול מי לפרוק את מה שעבר עליך היום ושרק יקשיבו לך בלי להביע דעה . זה בסדר להרגיש מה שאת מרגישה ומנגד לדעת לבקש גם עזרה לשחרר במקומות שקשה לשחרר שליטה מהרגלים קודמים לתת לעצמך לתרפות ולהרפות להסתגל לחיים החדשים שהם לא מה שדמיינת אבל לאט לאט הופכים להיות מספקים ועם רגעים של אושר ואהבה עצומה❤️🙏🏼

בנותת ניחושים איזה שבוע אני ומה יש לי ? 😍🤰

היכן ניתן למצוא את זה?

שאלה התחיל לי שבוע שעבר התפרצות של פצעים משהו לא נורמלי יכול להיות מהתקן ? או שבגלל שהתחלתי ספורט? יש למישהי המלצה לסבון ולמשחה טובים?