לא היינו מושלמים אבל חיינו יחד באהבה ימים לפני הלידה הוא אמר לי שהוא רוצה בדיקת אהבות לתינוק. נפגעתי מאוד. הוא בחר לא להיות בלידה מפחד מדם, לאחר הלידה הגיע לביקורים קצרים כי התעקשתי ומיהר לחזור לבית... בשבועיים אצל ההורים שלי לא רצה להגיע. הגיע מעט כי התחננתי. הרגיש שנטשתי אותו והתעקש שאחזור הביתה. כשחזרתי לבית הוא פינה מעט מאוד זמן וסבלנות להיות איתי ועם התינוק. הוא ביקר אותי על כך שהייתי עדיין כאובה מהלידה. גם על זה שאני לא טיקטקתי את הבית ושפעם נשים היו עושות הכל ואני לא מספיקה לבשל ולנקות... (זה היה בתווך חודש חודשיים מהלידה) מנה בפניי קשיי חיים שחווה איתי (למשל בעיה בריאותית שהיתה בעבר, לימודים, אמי שחלתה במחלה קשה, הריון בסיכון..) ואמר שאין לו כוח אלי יותר. רוצה לחזור לשכב. אמר שאם אני לא אשכב איתו הוא יהיה חייב למצוא פילגש (הלם מהמילה הזאת). אנחנו בטיפול זוגי שעשה יחסים נעימים בבית אבל עדיין לא מעוניינת בשום קרבה אליו. לא אוהבת אותו. שונאת להריח אותו. ומשחקת אותה כאילו הכל רגיל. אני פגועה ממנו והייתי שבורת לב אחרי הלידה, אבל הפגיעה כבר עברה את הממד הרגשי ואני פשוט רוצה להסתכל קדימה ולהתקדם. הכי הכי עצוב לי שאני רוצה אח לתינוק שלי שהוא כבר בן 5 חודשים ואני לא יודעת מה יהיה.... פרקתי. תודה.