כאן כדי לפרוק ...🙏🥺 נשואה פלוס תינוקת מתוקה. בזוגיות סה''כ 7 שנים מתוכן שנה וחצי נשואה.. בסה''כ מרגישה רוב הזמן מאושרת... אבל לפעמים כמו עכשיו מרגישה קצת פחות. בעלי לא מת על המשפחה שלי, הם בסדר... פשוט לא אותה תרבות כמו שהוא רגיל במשפחה שלו. אין טוב או רעת אני תמיד מכבדת את הצד שלו גם מולם וגם כשאני איתו בבית. אבל בעלי כשכועס יכול להגיד שישרפו שימותו והלב שלי נשאר לרסיסים בכל פעם מחדש ולא יעזור כלום כמה פעמים נפגעתי, וכמה כעסתי וכמה אמרתי שזה לא נעים לי ושיכבד אותם בשבילי לפחות .. כלום לא עוזר. יש סיטואציות באמת מעצבנות בצד שלי איו לי מה לומר אבל לי אין מה לעשות עם זה, וזו המשפחה שלי והמטען שלי, והוא עם פתיל קצר ולידם הוא צבוע (או מנומס- אין מה לעשות) או יושב ולא יקום להגיד שלום ואתמול היינו באירוע משפחתי וכשהינ צריכים לחזור אחת מקרובות המשפחה שלי אמרה 'למה לא קמת לא אמרת שלום'.. עכשיו בואו יכלה גם להגיד שלום והיא עם אגו וגם הוא עם אגו אבל מבחינתה אני המשפחה שלה והוא צריך לכבד את הצד שלנו.. (אצלם אני מכבדת) אז אפילו במחוות הקטנות הוא לא מסוגל ליישם ומצידי שיהיה צבוע ויהיה נחמד אבל לא הוא בשלו. מרגישה דבקושי שוכבים ואני לא מצליחה להוריד את ה10 ק''ג המיותרים והוא תמיז מזכיר לי דדי לאכול שטויות וצודק אבל מרגישה שעוד לא מוכנה נפשית להתאפס על עצמי, אמרתי לו היום שחושבת ושוקלת לבדוק אולי סטודיו לנשים לאימון אחרי לידה או משהו כזה. והוא ישר כרגיל קודם כל אומר 'ממש לא' זה הוצאה וכו' ולא יעזור כלום מה שלא אכיד לו קודם כל יגיד 'ממש לא- ורק אס ורק אס יתחיל לחשוב כשאתחיל להסביר לו למה כדאי ... מסבירה שזה יעשה לי טוב, ואני ארגיש אחרת, ואז גם הוא ירגיש את זה וזה יעזור גם לנו בזוגיות לבסוף. יש לי כרטיס דיירקט שהוא בדר''כ אוהב לקחת איתו כי הוא משלם איתו על קניות ויש לי עוד כרטיס לייף סטייל שגם אצלו ולמה אני אומרת את זה.... כי אני שנים לא מסתובבת עם ארנק כנראה מהסיבה הזו והוא כזה אחראי על הכספים בבית.. ותמיד שוכח להשאיר לי כסף בבית לקניות השלמות כזה במהלך השבוע.. ואני מתבאסת עליו ואז יעני משאיר לי אותו עם מסומן ולמחרת פתאום צריך קניות ושוב לוקח ואני שוכחת לבקש חזרה והוא לא טורח להחזיר, מרגישה באיזשהו אופן אלימות כלכלית כי תמיד יעדיף את המילה לא קודם ואז אני מרגישה כמו הבת שלו שצריכה להסביר למה כן. אציין שכרגע בחצי משרה אבל ההתנהגות הייתה אותו הדבר גם כשהייתי במשרה מלאה מסבירה לו שמרגע שנולדה הקטנה שלנו רק אני קמה בלילות כי הוא קם בבוקר, ואני לא זוכרת לילה אחד שלם שישנתי כל הזמן הזה, שאני כהר מזמן לא עושה ציפורניים ואפילו כמה שרציתי החלקה להרגשה הטובה מצא לי סיבות לא לעשות כי דואג לשיער שלי שהוא ממש יפה ובריא עכשיו, אס קודם כל 'ממש לא' ורק אחר כך אולי כן.. מבינה לגבי ההחלקה אבל אני רוצה להחליט בעצמי ומרגישה שלא יכולה. וממש רוצה לנסוע עם הקטנה ברכב לקניון וגם פה 'ממש לא! זה מסוכן היא תבכה לך ואת תילחצי ותעשי תאונה..אפילו אני לא מוכן לנסוע איתה לבד תחכי שאחזור מהעבודה' כל ערב צופה משחקים מרגישה בקושי זמן איכות איתו שלא לדבר על לשכב . עד שיש לי חשק אז אני בביוץ או מחזור או שכבר עייפים או שהוא עייף או שאמר 'מה אכלת בצל'? ובאמת מרכישה שבמקרה הטוב זה אחת לשבועיים. גם כשאני יוזמת וגם הוא. מרגישה שלא יודעת איך להרים את הזוגיות למעלה ושידנרק דרך אחת והיא לדאוכ לעצמי ולהרזות, גם הוא יעריך אותי יותר... אבל סה כרוך בהמון כוחות לאמא צעירה שכרגע אין לי ושעות שינה שאין לי ולפנות שני ערבים בשבוע ולסמוך עליו שבאמת ידאג לשחק איתה במשטח ולא יחזיק עותה עליו כאשר צוםה בטלויזיה .. והיא לא פראיירית היא דורשת תשומת לב. אשמח לשמוע מכן 🙏😔 ועכשיו לרשימת הדברים הטובים, הוא בעל טוב אבא טוב, לא יוזם ממש יציאות