אולי שהיא מתאמצת "בורח" לה בקטנה? לפעמים ישלהם בשלפוחית השתן והקצת הזה יוצא במאמץ אם הם רצים/משחקים/משתעלים וכו'....

אני רואה כשזה קורה היא מתיישבת על הריצפה ומתרכזת בזה לשניה כאילו היא יושבת בשירותים ואז ממשיכה בעניינים שלה

מאד קשה לדייק בתשובה ולפרט בלי לשאול אותך את כל הפרטים הרלוונטיים. זה אופייני לילדים שנגמלו ופתאום גילו שהם יכולים גם להתאפק. מאפיין גם ילדים עם קשיים הקשורים לקשב. בגדול עוזר ליצור תחנות פיפי במהלך היום. ממש לעשות שיחה ולהסביר שלפעמים היא צריכה ולא הולכת ולכן מתרטב לה. להבהיר שמהיום הולכים לשירותים גם אם לא צריכים, בזמנים קבועים. בקימה בבוקר, מיד כשנכנסים הביתה, כשהאח מגיע מהמעון, לפני ארוחת ערב וכו לפי הלוז שלכם למצוא את התחנות הברורות ולקבוע אותן. לתת לה להיות שותפה ברעיונות. לקחת לוח ולצייר את העוגנים בציורים לפי איך שהיא מציעה שתתחבר ותבין. ועכשיו מתחילה העבודה שלך. לא לסור מהלוח ולא לפספס. להיות עקבית. להזכיר ואם צריך אז גם ללוות אותה או לקחת אותה תלוי במזג שלה ובסיטואציה. לא לתת פתח לדחות את זה או למשא ומתן או לסירוב. תפעילי את הקסם שלך או את מה שעובד. הולכים, יושבים על האסלה, מחכים שייצא וקמים. בד"כ זה פועל, אם לא פספסתי משהו בהבנה של המצב כי חסר לי הרבה מידע. איפה את גרה ובאיזו קופה את?

אני בביתר עילית כללית