היי בנות אשמח שלא תשפטו ומי שקשה לה לקרוא את הפוסט שתעבור לפוסט הבא כי קשה לי כרגע עם ביקורת. יש לי בת בבית, בת שנה, עוד מההריון הראשון רציתי וייחלתי לבן. כשגיליתי שזו בת בכיתי יומיים והיה לי קשה. מיותר לציין שהיא החיים שלי ושל בעלי ושאני לא יודעת איך חיינו בלעדיה וכל יום אני מודה לבורא עולם עליה. ברוך השם נכנסתי להריון שני וגיליתי שזו בת, אמנם לקחתי את זה פחות קשה מההריון הראשון, אבל עכשיו אני בוכה ומרגישה מדוכדכת. מצד שני אני מסתכלת על התינוקת שלי וכל כך שמחה בשבילה שתהיה לה אחות, אבל אני כל כך רוצה בן… שאני מרגישה ששוב זה התנפץ לי. מקנאה כל כך במי שיש לה בנים. האחים שלי עדיין לא יודעים ואני כבר לא רוצה לספר להם ולא למשפחה המורחבת, כל החשק ירד לי אני אשמח לעידודים ממי שיש לה בנות צמודות, אם היה לכן גם קשה לגלות שיש עוד בת ואיך עברתן את זה?… תודה לאל מי שקראה עד לכאן ושוב מבקשת לא לשפוט..