שלום לכולן אני אמא ל2 ילדים הקטן בן 7 והגדולה תכף 16 מרגישה שהיא מנותקת קצת מהבית מהמתלות ומאח שלה שמחפש תשומת לב ואז יש מריבות ביניהם התעלמות מוחלטת מבן זוגי שגידל אותה מגיל קטן (לא מכירה את האבא בכלל) כל מה שהיא מבקשת אני נותנת לה ולא חסר לה כלום אבל ברגע שאני צריכה להעיר לה אז מתחיל בכי מרורים קצת אבודה אני מפספסת משהו ? מרגיש לי שאני רכה איתה והיא מסובבת אותי יכול להיות שאני צריכה יותר גבולות איתה ..בסך הכל היא ילדה מהממת וטובת לב

שאלה רצינית אשמח להתייחסות לכאלו שמבינות🙏🏽 כשאני עם בעלי יש הרבה גירוי סביב הפטמות,לי זה ממש עושה טוב ועכשיו אני קוראת על מצבים שזה מזרז צירים אני שבוע 36, ואין פעם אחת שהיתי עם בעלי והפטמות לא היה חלק מה״משחק המקדים״ השאלה אם זה בסדר?

למי שטובלת במקווה ותדע לעזור לי 🙏🏼 אני גרה באיזור דתי ובמקווה פה ממש מקפידים , הן בושות לפני כל טבילה וזה ממש מציק לי ומרגיש לי לא נעים , יש אפשרות כזו לבקש שלא יבדקו אותי? הן בודקות כי הן חייבות או שיש אופציה לבקש שלא?

שבוע 36 🤗 מי איתי?!

איך מתמודדים עם ה-״בקרוב אצלך״ ״מתי תביאו ילד כבר״ אני באמת לא יכולה לשמוע את זה זה עושה לי צמרמורות בגוף!!!!!! איך אפשר בכלל לרמוז לאישה דבר כזה?! זה הכי אינטימי שיש. מה אמרתן/התנהגתן כשהציקו לכם יותר מידי?! אני משתגעת. במיוחד שעברתי הפלה כואבת במיוחדת שהכניסה אותי לריחוק מסויים מהנושא

שאלה מה מצדיק להתגרש מבעל, שהוא אדם טוב מאוד גבר מקסים. אבל לא מתפקד בתחומים מסוימים, בן אדם מאוד מכונס בעצמו, לא יוצא מהבית (גם עובד מהבית) לא יוצא בין ארבע קירות. לא לוקח את הילדים בחיים לשום מקום, אין לו דבר כזה זמן איכות עם הילדים זה כאילו לא במודעות שלו. שבתות לא זז מהבית מילימטר בילדים נתקעים בבית מול המסך (אלא אם אני לוקחת לבד), לא מטייל, לא יזום בילוי בחיים לעולם, לא נפגש עם חברים (בקושי יש לו) חיים של רק ארבע קירות ומסכים. אין גם שאיפות על החיים, איך להתקדם איך להשתפר. גם משפחה בקושי יש לו. ככה שמשפחה מהצד שלו אין לי. הריקנות הזאת מתחילה להשפיע עליי, והופכת לתסכול עליו ומחשבה איך אני הולכת לשרוד איתו ככה כל החיים, ומה עם היום שהילדים ייגדלו ויעזבו ונישאר אנחנו כזוג? איזה חיים יהיו לי? אני אגיד בצורה בוטה הוא פשוט משעמם אותי אבל זה יותר מזה זה פשוט חוסר חיוניות. ולא לא מדובר בדכאון ולא כלום זה הבן אדם הוא אוהב ארבע קירות. מבחינתו לא לצאת לא לבלות לא לחיות לא להיפגש עם אנשים ולא לצאת עם הילדים מהבית. הילדים שלנו גדלים עם אפס חוויות של זמן איכות עם אבא וזכרונות של דברים שעושים עם אבא. הוא לא יוצא איתם רבע מילימטר מהבית. אלא אם כן אני מזיזה, אני מתחילה לסבול מזה ברמות קשות. אין לו שום חיי חברה וחיים בכלל. חולמת להתגרש זה פשוט סבלללל