אני כבר לא שם אני עוברת משהו, משהו טוב עם עצמי ואני כבר לא שם אני לא מעוניינת להיות שותפה למעגל ההרס והרעל שלו לפני חודשיים בערך הוא הטיח בפניי משפטים נוראיים "חבל שהתחתנתי איתך" הוא אמר לי "חבל שהכרתי אותך" הוא פצע אותי אבל אז הבנתי שהוא לא אשם אני אשמה שאני נותנת לזה מקום ומשמעות שמה שאני משדרת זה מה שאני מקבלת והחלטתי לשנות אמרתי עד כאן. התחלתי לקרוא ספרים ולעשות עבודה עצמית כדי לא לתת לרעל הזה לחדור אלי יותר אפילו הודעתי לו שאני נרשמת לקורס באוניברסיטה למרות שאני לא עובדת ואין לי הכנסה והוא אסר עלי וצחק עלי אז הלכתי למחשב ונרשמתי בכל זאת והוא רואה שמשהו השתנה למרות שזה רק חודשיים אבל הוא רואה שמשהו עובר עלי, שמשהו קורה לי והוא מנסה פעם בשבוע לעקוץ, מנסה להחזיר אותי אחורה מנסה לשבור אותי שאחזור למי שאני התלותית, הקורבן, העצובה, האמוציונאלית זו שרבה וצועקת ובוכה זו בלי הסנטר הפנימי אבל הוא לא מצליח והוא ממשיך לנסות תוך כדי העקיצה, שקורית לפעמים מול הילדים הוא קורא לי בזלזול "האקדמאית" כי העזתי להירשם לקורס אחד שיעשה לי טוב על הנשמה ואני נושמת ומזכירה לעצמי שהכל בי ולא להסתכל החוצה , עליו כי הוא לא האישו אני האישו ואני פה להתחזק והוא יכול לצייץ עד מחר אבל אני לא נשברת כי אני חדשה רק חבל לי שזה קורה לפעמים מול הילדים שלזה אין לי פיתרון לצערי רק לקוות שהם מספיק חכמים כדי להבין ולקרוא את הסיטואציה זהו... פרקתי ממש עצוב לי בשבילו