ממש מבאס כל פעם שאני בנידה אני מרגישה ממש בודדה בעלי פשוט מתרחק הוא לא מראה געגוע או חיבה ופשוט בעולם שלו עושה דברים שמעניינים אותו ומקדיש זמן תחביבים שלו וזה מרגיש לי שאני לא חסרה לו כי אם הייתי חסרה לו הייתי רואה עליו שהוא מתבאס ןשקשה לו אני לא מבינה איך זה שהוא פשוט מסתדר ממש טוב בתקופה הזאת וזה גורם לי עוד יותר געגוע זה מרגיש שהוא יכול בלעדי ואם לא הייתי היה מסתדר. הוא אומר שזה טבעי כי יש מרחק והוא לא רוצה להרגיש את הקושי הזה למשך שבועיים אז הוא מעסיק את עצמו אבל זה עדיין מפריע לי למרות שיש בזה הגיון. אוף אני מרגישה תמיד שאנחנו מתרחקים בתקופה הזאת במקום להתקרב ולהרגיש את הגעגוע שזוגות אחרים ששומרים נידה אומרים שמרגישים. אתן גם מרגישות את הריחוק הזה שנוצר מי ששומרת?